You Are Here: Home » Teshuvot of Maran HaRav » Water filters on Shabbos

Water filters on Shabbos

Question:

Recently a number of Rabbonim have ruled that water filters installed under the sink, which retain water in the filtration chamber in between uses, in which the water sits mixed with charcoal particles, are forbidden to use on Shabbos because of the melocha of Borer. What is the Rav’s ruling on this matter?

Answer:

These filters should be treated no differently than all standard filters. Therefore as long as the water is drinkable without filtration, and the filter just adds additional purification, they are completely permissible for Shabbos use.

לשאלת רבים אם מותר להשתמש בשבת במסנני מים החדשים המותקנים בברזי מים ביתיים. במתקנים אלה יש מיכל המלא עם גרגרי פחם וכאשר המים זורמים דרך מיכל זה הם מתנקים מהפסולת שבהם. לאחרונה פורסם שיש המחמירים דיש בזה בורר שהרי המים מתערבבים בתוך מיכל זה עם גרגרי הפחם ויש כאן תערובת אוכל ופסולת וכשהוא פותח את הברז ומים חדשים זורמים לתוך מיכל זה והמים שבמיכל זורמים ויוצאים דרך הברז נמצא שבירר אוכל מתוך פסולת דהיינו המים שבמיכל מתוך הפחם.

ולענ”ד אין בזה דין בורר כלל, והרי זה דומה לגמרי להמבואר בסימן שי”ט (סעיף ט’) דמותר לתת מים לתוך המשמרת בשבת דכיון שהמים ראוים לשתיה אין כאן בורר, ואף שהמים עוברים דרך השמרים, ונמצא שבורר את המים מתוך השמרים, וע”כ שאין אנו רואים את השמרים והמים כתערובת, ואין השמרים אלא ככלי סינון והרי זה כאילו מעביר מים דרך מסננת והמים עוברים מצד לצד, וכיון שמים נכנסו ומים יצאו אין כאן ברירה וכמ”ש במשנ”ב שם ס”ק ל”ג, וה”ה לכלי דידן, אין לראות את המים והפחם כתערובת אוכל ופסולת דאין גרגרי הפחם אלא כחלק של כלי הסינון, ואין כאן תערובת של אוכל ופסולת.

וידעתי שיש מקום לטעון דשאני נידון דידן דכאשר סוגרים את ברז המים נשארים מים במיכל הפחם, והמים העומדים במיכל חשיבי כמעורבים בגרגרי הפחם וא”כ כששוב פותחים את הברז מסננים מים מתוך הפחם והוי כאוכל מתוך פסולת משא”כ במשמרת שבו מכניסים מים מצד אחד והם יוצאים מיד מן הצד השני.

אך באמת נראה דאין זה נכון כלל, דאף במשמרת פשוט דכאשר יש שמרים רבים אין כל המים נוזלים החוצה ושמרי היין נשארים ספוגים במים וכאשר שוב מזרימים מים לתוך המשמרת המים שהיו ספוגים ומעורבים בתוך השמרים נוזלים החוצה ונמצא מברר אוכל מתוך הפסולת, ואעפ”כ מפורש בשו”ע שאין בזה איסור כלל, וכן גם בני”ד.

ויסוד הדברים דכלל ידוע במלאכת שבת שדעת בני האדם והתייחסותם לתוצאה היא המגדירה את המלאכות ולא המבחן המדעי, וכיון שבעיני האדם אין כונתו להוציא את המים הספוגים ומעורבים בשמרים אלא להעביר את המים דרך המשמרת אין כאן בורר. וכך גם בני”ד אין כונת האדם להוציא את המים שבמיכל הפחם, ומיכל זה כמו המשמרת דהשמרים שבתוכו אינם אלא כלי סינון, וכונת האדם לסנן את המים דרך המשמרת ודרך המסננת שבמטבח ומשו”כ אין כאן מלאכת בורר.

ויש לדון להקל בזה מטעם נוסף.

דהנה כתב החזון איש (או”ח סימן נ”ג ד”ה מן האמור) לדון לגבי קנקן שיש בו מסננת בפיה של הקנקן אם מותר לשפוך מתוכו תמצית תה כאשר המסננת מונעת מעלי התה לצאת, ובסו”ד כתב “ומיהו אפשר כיון שאין כאן שימוש בכברה ממש, אף שיש בפנים כנגד חוטמה של כלי כעין רשת לעכב העלים, מ”מ י”ל דלא הוי רק כדין ברירה ביד דמותר כשנוטל אוכל מתוך הפסולת כדי לאכול מיד”.

הרי לן שחידש דכיון דאין עצם הקנקן כלי ברירה אף שיש בפיה רשת כדי לברור בין אוכל לפסולת אין זה נחשב ברירה בכלי כיון “שאין כאן שימוש בכברה ממש”, דאין האדם בורר אלא מוזג, וכך גם בני”ד אין האדם אלא פותח את ברז המים ועצם הברז אינו כלי ברירה. וכל כה”ג הו”ל בורר ביד דמותר כשבורר אוכל מתוך פסולת לאכול מיד.

ולכאורה דבריו חידוש גדול, וראיתי מש”כ הגר”י נויבירט זצ”ל בשם הגרש”ז (שש”כ פ”ג הערה קכ”ה) לבאר כונתו דכלי ברירה שאינו עשוי אלא לצורך ברירה סמוך לאכילה אינו נחשב כלי ברירה, עי”ש.

אך לענ”ד כונת החזו”א פשוטה יותר, דכיון דאין עיקר הכלי לשם ברירה אלא כלי מזיגה הוא אלא שיש בו רשת כדי לעכב את עלי התה, אף שבפועל כלי זה עושה ברירה מ”מ אין זה כלי ברירה וממילא הוי כבורר ביד. וכך גם בני”ד אין הברז שהאדם פותח כלי ברירה אף שמותקנת בו מסננת שבוררת אוכל מתוך פסולת, מ”מ הוי כבורר ביד, כמבואר.

ואף שכתב החזו”א סברא זו בלשון אפשר כבר העיד מרן הגרח”ק שליט”א בסו”ס טעמא דקרא (אות מ”א) שכך נהגו למעשה בבית החזו”א ובידיעתו.

וכדאי הוא מרנא החזו”א לצרף דבריו להקל בני”ד. אך באמת כבר נתבאר דבלא”ה מותר להשתמש במסננים אלה.

 

Comments (6)

  • שלמה דיקמאן

    i must humbly disagree with the ravs heter.
    the question the rov bases his heter on is the same question many achronim deal wuth as to why the first pouring of water isnt borer because of its removal of the wine from the sediments. there are numerous answers to this question [and the rovs answer wont work here bec. the persons whole intention is to get that wine out].
    based on their explanations, in this case it would be assor. i obv. cant explain it at lenght in this forum, but if anyone likes ithey can contact me at my email address and i can send to them a 12 page teshuva i wrote about it.
    in addition, i explain there why the heter of the chazon ish doesnt apply here either. besides, i think its obvious from shulchon aruch siman 319, 13 that there is no such heter [and its hard to believe that s.a. there only means when its there temporaraly, but if its permanant and becomes part of the kli its muttar]

    Reply
    • Rabbi Akiva Dershowitz

      Thank you for your comments.
      While the question of the achronim why there is no borer on the removal of wine from the sediments is an important one, the Rav’s heter is not “based on” this question, as he makes no mention of it anywhere in his tshuva. The answer to this question is as the Rishonim and Achronim say because the “wine” coming out is only “kiyuha baalma” a slight residual taste of wine.
      The Rav’s heter is based on a much more simple point. Why is there no borer of the water from the sediments, which become a taaroves upon the water being poured in. The answer is that since he is pouring water in and the same water comes out, this is not seen as an act of sorting. The sediments themselves are deemed as a kli which the water passes through, and not as another ingredient the water becomes mixed with. Hence the Rav’s heter not only “works” here, but is based on this halacha of wine and sediments, as explained in the tshuva.
      It is somewhat surprising that something that was obviuos to the Chazon Ish you are willing to disregard because “it’s hard to beleive”. It seems clear that the Chazon ish would only be maikel with a kli that was fashioned and formed in the way described and not not with an ad hoc addition intended for the purpose of borer, as described in Shulchan Aruch. In any event the novel approach of the Chazon Ish was used by the Rav as a tziruf in what he holds to be an independantly acceptable heter, based on the above reasoning.
      Certainly we welcome any comments and scholarly articles, please forward any material to tvuna1@gmail.com, and we will attempt to respond promptly.

      Reply
  • yitzchak steinberg

    שלום רב לאוהבי תורתך!
    בהמשך לתשובת הגאון הגדול הרב וייס שליט”א בענין השימוש בסנני מים מתחת לכיור (שרק עכשיו ראיתיה לראשונה), רציתי לאחוז בשיפולי גלימתו ולהעיז ולשאול ברשותו שתי שאלות: א) מתוך תשובתו של הרב אופיר מלכה בנדון [פורסמה בספרו הליכות מועד, חנוכה ופורים, בסוף הספר] מתברר שישנה בעיה אחרת שהגאון הרב וייס שליט”א לא התייחס אליה בתשובתו. לפני הסנן הספוגי הראשון של המערכת ישנה כוס לאגירת המים שטרם עברו בו, ומבדיקות מרובות שנערכו בה מתברר שהמים שם צהובים או חומים, באופן שרוב מוחלט של בני אדם לא שותים אותם. והם הם שעוברים דרך הסנן בכל פעם שפותחים את המים בברז (לאחר ששהו שם זמן מה, תלוי בתדירות פתיחת הברז. אבל בכל מקרה אין זה רק מעבר של מים נקיים דרך הסנן המלוכלך והוצאתם נקיים יותר, כמו שמתרחש בסנן הפחמי בהמשך המערכת, כפי שכתב הרב שליט”א). לכאורה יש כאן ברירה דאורייתא בכלי. וקשה מאוד לטעון שזה גרמא, שכן המים החדשים נכנסים למערכת ברגע שפותחים את המים בברז, והם מיד “דוחפים” את המים החומים דרך הסנן הראשון ומתבצעת ברירה! [כעין פתיחת ברז המים החמים, כאשר מים חדשים נכנסים לדוד ומתחממים – שמקובלנו שזה מעשה בידים ולא גרמא].
    ב) לא זכיתי לרדת לסוף עומק דעתו הרחבה של הרב שליט”א בהשוואה שעה בין מערכת הסינון הזו לבין קנקן עם מסננת בפיה. לא מבעיא לפי הסברו של מרן הגרש”ז אוירבך זצ”ל שהקולא שם נובעת מכך שהשימוש בו הינו תמיד מיידי לכמות מועטת ולא לשמור לאורך זמן, הרי שבמערכת שלנו בהחלט ממלאים בקבוקים שלמים לשמור לאחר זמן. אבל גם לסברתו של הרב שליט”א שאין זה נחשב כלי ברירה, ולכן לא איכפת לן שיש בו רשת בפיה. אבל לכאורה קשה להשוות זאת לסננים דנן, שהרי נבנתה מערכת שלימה ומסובכת ע”מ לגרום בדיוק לפעולה זו של ברירה (שמוגדרת כך הלכתית, לכאורה, במקום שבו קיים איסור זה, היינו במעבר מהכוס הראשונה דרך הסנן הראשון, וכדלעיל). היינו שזו לא רק תוספת צדדית לכלי מזיגה, אלא זו מערכת נפרדת משוכללת של סינון (=ברירה) בנפרד מגוף הברז. וכראיה לכך ניתן להביא את דברי החזו”א עתמו (שכבוד הרב וייס שליט”א נתלה בו לענין הקנקן עם הרשת בפיה), שכתב בסי’ נג ד”ה ואם, שמותר להשתמש בברז עם רשת בפייתו אפילו אם נתקבץ בו חול, כיון שהמים מגיעים צלולים (לרוב בני אדם), התערבבו בחול, ויצאו צלולים, שזה מותר. אבל כותב החזו”א שאם יש מים ששוהים יחד עם החול, וע”י פתיחת הברז הם נדחפים ומסתננים – אסור. משמע שאעפ”י שברז איננו כלי ברירה, אך היות והתקינו בו רשת לסנן, הרי שבתנאים מסויימים יש איסור, כי זה שפיר נחשב כלי ברירה.
    סליחה על אריכות הדברים, וההעזה בהם, אבל תורה היא וללמוד אני צריך. יישר כח!

    Reply
    • Rabbi Akiva Dershowitz

      1 דעת הרב שכל מה שמכניסים לתוך המערכת הזו אינו נידון כבורר אלא כוונתו ומעשיו להעביר המים דרל המערכת שהוא דומה ממש להעברת מים דרך שמרים, ואין זה משנה אם יש הפסקים ועיכובים בתוך המערכת וכמו בשמרי יין בתוך השמרים שודאי יין היה נתפס בתוך השמרים לזמן מה וכשעירה עליו מים הוציא גם המים עצמם וגם היין הנתפס בפנים, והוא הדין והוא הטעם בני”ד
      אגב, דעת הרב שמעיקר הדין הוצאת מים מדוד הוי אכן גרמא לכניסת המים לתוך הדוד

      2 החילוק אינו מובן, דאין זה תלוי בדרגת השיכלול וסיבוך של המערכת, אלא ההגדרה פשוטה – שהוספנו חלק בכוונה תחילה למטרה מסויימת והיינו לסנן המים יותר וכמו גבי הקנקן ממש, ומה לי אם זה מערבת פשוטה או מסובכת הלא גם בכלי פשוטה ביותר שייך איסור בורר דאורייתא בכלי, וא”כ צריכים להסביר היתר השיומוש כמו שביאר הרב בתשובתו, וה”ה בניד”ד

      Reply
  • Yitzchak

    “דאף במשמרת פשוט דכאשר יש שמרים רבים אין כל המים נוזלים החוצה ושמרי היין נשארים ספוגים במים וכאשר שוב מזרימים מים לתוך המשמרת המים שהיו ספוגים ומעורבים בתוך השמרים נוזלים החוצה ונמצא מברר אוכל מתוך הפסולת, ואעפ”כ מפורש בשו”ע שאין בזה איסור כלל, וכן גם בני”ד.”

    I have trouble understanding the Rav’s understanding of the metzius. I myself have made wine before, and while filtering it through cloths, the holes do get clogged by dregs. When that happens, wherever it’s clogged completely stops filtering.
    If it doesn’t get clogged, then the wine completely flows out (slowly) while passing by the dregs that were stopped by the filter.

    I don’t think the pressure from the water causes the water to flow through a filter which was too clogged to let the water out in the first place. Has the Rav experimented with this?

    If the rav means that dregs were safug with water i.e. were wet/moist, that’s hardly a comparison to charcoal pieces sitting with ounces of water in a filter – as by a water filter I’m wanting the several ounces of water in the filter separated from the charcoal, and by wine the contribution of water which was absorbed (?) in the dregs is nominal/insignificant. Though honestly I have trouble thinking that dregs absorb water which then get released by adding additional water..

    I would love to hear what my misunderstanding is.

    Reply
    • Rabbi Akiva Dershowitz

      if one pours water over shmarim and they become clogged up, certainly pouring more water will help unclog the sediments and allow trapped water to pass through more freely. not sure why there would be a difference if its a small amount or very small amount or very very small, even a משהו is an issue of borer.

      Reply

Leave a Comment

Scroll to top