You Are Here: Home » Responsa Resource » The Jewish Calendar » Rinsing mouth out with mouthwash

Rinsing mouth out with mouthwash

Question:

May I rinse my mouth out with mouthwash on the morning of Tisha B’av? I suffer from very dry mouth in the morning, and without rinsing it is difficult for me to even speak and daven.

Answer:

It is permitted to rinse one’s mouth in order to alleviate suffering from extreme dry mouth, and to enable normal speech and davening.

מקורות:    בגמ’ ברכות יד. איתא שהשרוי בתענית מותר לו לטעום ולפלוט, דבתענית רק אכילה ושתייה קיבל על עצמו ולא הנאה בעלמא. אמנם בתוס’ ועוד ראשונים מבואר שכל זה הוא רק בתענית יחיד שתלוי בקבלתו, אבל בתענית ציבור לעולם טעימה אסורה. וכן הוא בטוש”ע ריש סימן תקס”ז. ומ”מ כל זה הוא לטעום שהוא חלק מהנאת אכילה, ואסרו בתענית. אבל הבא לשטוף פה במים לכוונת רחיצה ונקיות אינו נחשב לטעימה ובפרט במים שאין הנאה מטעימתו. והבאר היטב [שם ס”ק ה’ מביא שהמהרי”ל התיר לעשות כן לכתחילה בצום. ומ”מ המחבר בסע’ ג’ מביא להלכה דעת התרומת הדשן שאף שאין איסור בדבר “לא כשר למעבד הכי”. והטעם נראה שמ”מ יש חשש שמא יבא לבלוע קצת מהמים. ואף שבשאר איסורים מבואר ביו”ד סי’ צח’ שטעימה אסור מעיקר הדין מחמת חשש בליעה, עי’ ביד אברהם יו”ד סי’ קח’ ס”ק ה’ שזה רק במאכלות אסורות מחמת חומר איסורם, אבל בתענית לא אסרו משום זה דאדם יכול לעמוד על נפשו וליזהר [וגם תעניות הם רק כמה ימים משא”כ שמאכ”א הוא חש תמידי]. וכיון שבתענית הוא רק הנהגה טובה ליזהר בזה, עי’ במ”ב ס”ק יא’ שמביא מהחיי אדם שמקום צער יש להקל בזה ואפילו בתשעה באב [רק ביום כיפור החמירו, שהוא דאורייתא ולכן אסרו כמו מאכ”א]. ומ”מ יש לדון ברחיצה במי פה שיש לו טעם טוב אולי יש בזה חומר איסור טעימה שאסור מדינא דגמרא, ולא התירו במקום צער. אלא שיש לדון האם איסור טעימה הוא בכל דבר שיש בו טעם טוב או רק במה שהוא עצמו מאכל. ובמ”ב ס”ק יב’ מתיר לשטוף בחומץ כמו מים “שאין טוב לשתיה”. וע”ע בערוה”ש ס”ק ג’ שנוטה להחמיר בזה, דלעולם יש חומץ עם טעם טוב. ומשמע שגם במה שאינו ראוי לאיכלה שייך איסור טעימה. ואין להתיר משום שכוונתו לרחוץ ולא לטעום, שהלא המ”ב ס”ק יג’ מביא מהמג”א שאסור ללעוס עצי קנמון משום איסור טעימה, אף שכוונתו אינו אלא ללחלח גרונו, כמבואר ברמ”א סע’ ג’ [ובאמת דעת הטור להקל בעצי קנמון מטעם זה שהוא אינו נחשב לטעימה, אבל לדינא קי”ל שאסור כנ”ל]. ולפי”ז נראה שעדיף במקום צער להשתמש במים ולכוף ראשו שלא יבלע במש”כ המ”ב, ולא ליכנס לספק טעימה עם מי פה [שלא עדיף מחומץ שאסר הערוה”ש]. וידעתי שכמה מחברי הזמן כתבו איפכא, והנלע”ד כתבתי.

Leave a Comment

Scroll to top