You Are Here: Home » Responsa Resource » Shabbat » Make-up on shabbos

Make-up on shabbos

Question:

According to the Igros Moshe (1:114) one can use non-oil based powder on Shabbos as it is not miskayem at all and therefore no issur derabonon. I understand that many poskim dispute this on various grounds. On the other hand, since this is the norm for the people/friends around us it can be uncomfortable for my wife to refrain.

In particular, when leil tevilah is on shabbos there could be an additional kavod habrios issue if she cannot apply any make-up afterwards.

Please could you advise on the rav’s opinion on the matter?

Many thanks for this excellent service.

Answer:

Powder based makeup would seem to also be included in the rabbinic prohibition of using makeup on shabbos. In a case of great need, embarrassment and similar such cases, the makeup may be applied by a non Jewish woman or with a shinui [abnormal way].

מקורות:

המחבר בסימן שג’ סעיף כה’ מביא לדינא הגמ’ בשבת דף צה שאסור לאשה להעביר סרק על פניה בשבת משום איסור צובע. ובמג”א מבואר שאינו אלא איסור דרבנן, דקי”ל כדעת החכמים שם שחולקים על ר”א וס”ל שאסור רק מדרבנן. והטעם שאינו אלא איסור דרבנן כתב הנשמת אדם [כלל כד אות א] שהוא משום שהוא צביעה שאינו של קיימא. דאף שהסרק מצד עצמו יכול להתקיים, גוף האדם מטבעו דוחה הצבע ומורידו תוך כמה זמן. והקשה עליו האבני נזר [סי’ קע”ג] שהלא הכותב בעור האדם חייב, אף שגוף האדם מבטל הכתב בהמשך הזמן, ומבואר שאינו נחשב בזה לאינו של קיימא. ולכן ביאר האבנ”ז שיסוד הפטור בזה אינו משום אינו מתקיים אלא שאין חשיבות לצובע בגוף האדם וכמו שמצינו שאוכלין שלא שייך בהם צביעה כלל. ומ”מ לשתי הטעמים לעולם י בזה איסור דרבנן, וא”כ לכאורה ה”ה באיפור בצורת פאודר. אלא שבאג”מ [ח”א סימן קי”ד] חידש שבפאודר מותר להשתמש גם בשבת, וביאר שכיון שאינו מתקיים כלל מותר לגמרי. ובאו”ח ח”ה ביאר שהתירו הוא גם לפאודר שיש בו צבע.

ויש לומר בכוונתו, שכל מה שגזרו בצביעה בגוף האדם הוא בצבע המתקיים מצד עצמו ואינו מתקיים משום גוף האדם. אבל צבע שאינו מתקיים מצד עצמו, יש בזה תרתי לטיבותא אינו מתקיים ועל דבר שאינו מתקיים, ובכה”ג לא גזרו. ועל דרך זו לדעת האבנ”ז שכל מה שגזרו על צביעה שאין בו חשיבות צביעה מה”ת הוא רק כשיש לו חשיבות מצד עצמו שיכול להתקיים, אבל בזה שאין בו קיום כלל אין איסור. ועל דרך זו כתב בשו”ת מהר”ם בריסק [ח”א סי’ כג’] שיש בזה תרי דרבנן מצד צביעה בגוף האדם ומצד שהפאודר אינו מתקיים. והוא מוסיף עוד לחדש שיש בזה תלת דרבנן, שכל שהוא משתמש בפאודר לבן שהוא ליפות צבע הטבעי של פני האשה, נחשב בזה ככתב לבן ע”ג לבן שקי”ל שאין כתב ע”ג כתב ופטור בשבת.

ובאמת מדברי האג”מ שנקט היתר זה בפשיטות בקיצור נמרץ משמע שלדעתו אין כאן מלאכת צובע כלל. דכל צביעה הוא רק בצבע שמתדבק ונבלע בדבר הנצבע. אבל בפאודר כל שנותנו בקלות ויושב על הפנים אין בזה צובע כלל. וכן דעת הקצות השלחן [ח”ח עמוד לג’] שכן שאינו מתדבק כלל אין בו מלאכת צביעה. ועי”ש שאף שמצינו בשבת קד: שיש כותב באבקת דרכים מדרבנן, שאני כתיבה שכל שיש כאן כתב אסור דרבנן.

ומ”מ הדברים מחודשים שלעולם מתקיים לזמן מה ואינו נופל מיד ממש אלא מתדבק לפניןם במידת מה. ויש מייצרים סוג איפור כזה לכתחילה [לא לצורך שבת]. ולכן הדעת נוטה שלעולם זה נכלל באיסור דרבנן של העברת סרק. וכן דעת הגרש”ז אורבך מובא דברין בשמירת שבת כהלכתה [פ’ יד’ הע’ קנ”ח]. ומ”מ אינו אלא איסור שבות כנ”ל ולכן במקום צורך גדול או בושה וכדו’ יש להקל ע”י גוי או לשים הפאודר ע”י שינוי. וכן דעת מורנו הגאב”ד שליט”א. [וע”ע בשו”ת יביע אומר ח”ו סי’ לז’].

Leave a Comment

Scroll to top