You Are Here: Home » Responsa Resource » Kashrut » Tvila for disposable pans

Tvila for disposable pans

Question:

Does one need to tovel good quality, thicker trays which are made out of aluminium and one re-used several times? And if yes with or without a Berochoh? (They are really meant as disposables)

Answer:

Disposable aluminum pans do not require Tevila, even if they are of high quality and used several times.

מקורות:

חיוב טבילת כלים הוא רק לכלים שאכן יש להם תורת כלי [עי’ בשו”ת שב יעקב סי’ לא’]. ובכלים אלו שהם כלים גרועים שאינם ראויים לשימוש קבוע, עי’ בשו”ת מנחת יצחק [ח”ב סי’ לב’ אות א’] שמביא מהרמב”ם פרק ה’ מהל’ כלים דין “חותל של הוצין” שהוא כלי גרוע וגם אינו ראוי להשתמש יותר מפעם א’ או שהוא חושב לזרקו אחר שימוש אחת, אין לו טומאת כלים. ולפי”ז יש היתר כל שמשתמש בו רק פעם א’, אבל כל שיחדו לשימוש יותר מזה חייב בטבילה. אלא דעי’ בשו”ת אגרות משה [יו”ג ח”ג סי’ כג’] שמביא מהרמב”ם פ”ב מהל’ כלים שקבלת טומאה הוא דווקא “שיעשה דבר של קיימא שאפשר שיעמוד” אבל כלים גרועים כגון מלפת ואתרוג “הרי אלו טהורים שא”א שיעמדו אלא זמן מועט”. ולפי”ז היקל שם האג”מ גם בשימוש כמה פעמים כל שאין בו שימוש של קבע. ועי”ש במנח”י שגם אם אין מדמין טבילת כלים לדיני טהרה [עי’ בשו”ת גדולי טהרה סי’ יז’ שחולק על השב יעקב הנ”ל], יש לומר שכלים אלו פטורים מטבילה, שגם בזה שאינו ראוי לתשמיש קבוע, אין להם שם כלי סעודה, ואינו דומיא דכלי מדין שהיו כלים גמורים לתשמיש קבוע.

ועוד טעם לדון בכלים אלו שהלא מבואר בתורה שחיוב טבילת כלים הוא רק בשש מיני מתכות המוזכרים בקרא והם, זהב, כסף, נחשת, ברזל, בדיל, ועופרת. ועד דורות האחרונים רק אלו השש מתכות היו ידועים ומצויים אצל רוב בני אדם. ועכשיו שמצאו עוד כמה מיני מתכות, דנו האחרונים מה דינם לגבי טבילת כלים. וכבר הוזכר דבר זה ביבקש דעת, שהוא הקדמה לסדר טהרות מבעל התפארת ישראל. ושם באות מד’ הוא מביא מהגר”א שמתכות לענין טומאה וטהרה הוא השש מיני מתכות המוזכרים בקרא [שגם הל’ טומאה וטהרה נלמד מפסוקי כלי מדין, כדאיתא שם “אך במי נדה יתחטא”]. וכתב עליו התפא”י שעכשיו שמצוי עוד מיני מתכות צריך לומר אחת משתי דברים. או שכל שאר מתכות נכללים הם בתוך שאר שש מתכות המוזכרים. או שדברי הגר”א הם לאו דווקא דלעולם “כל הנרקע בפטיש רקועי פחים” הוי בכלל מתכת. ומה שפשיטא ליה להתפא”י שכל רקועי פחים נכללים בדין מתכות שהוזכרו בקרא, צ”ע מנא ליה הא. ובאגרות משה [יו”ד ח”ב סי’ קס”ד] כתב להיפך שמסתברא שאין להוסיף כלל על שש מתכות אלו. שהלא כל דיני טומאה הם גזה”כ ואין למדים ומדמים אחד לשני. ועוד מוסיף שפס’ זה הוא כמו ששה כתובים הבאים כאחד שודאי אין מלמדים מהם. שאף שמתכות אלו לא היו ידועין לבני אדם, להקב”ה שברא אותם ידועים היו וקיימים היו בתוך הארץ. ולכן מה שהשמיטו הפסוק ונמנה רק שש אלו הוי כששה פסוקים הבאים כאחד. וכעין זה כתב הגר”י קמנצקי זצ”ל במכתב שבסוף ספר טבילת כלים. וכן כתב באגרות משה [ג’ – כב’] לגבי חיוב טבילת אלומינם. ומ”מ הסכים שם באג”מ שמ”מ שאר מתכות הם חייבים טבילה מדרבנן. שאינם גרועים מכלי זכוכית, שחייבים טבילה מדרבנן משום שהם דומים למתכת, ולכן כל השאלה בניד”ד הוא ררק בחיוב טבילה מדרבנן שיש בו יותר מקום להקל כשהוא חד פעמי.

Leave a Comment

Scroll to top