You Are Here: Home » Responsa Resource » The Jewish Calendar » Lolav-Shiur of a Heimnek

Lolav-Shiur of a Heimnek

Question:

 What is the shiur of a heimnek. I.e when a lulav has a genuine Heimnek and the tiomes has a `V` shape – from which size is it a psul? A Mashehu? 2 milimetres? More?

MANY THANKS ANG GUT YOMTOV!!
Answer:

 There seems to be machlokes amongst the achronim if hemnek is any slight visible seperation between the 2 leaves, that being the implication if the Chaye Adam. The Maharsham holds there must be a bigger opening like a “v”. While one should try to obtain a lulav kosher according to both opinions, if this is not possible the Maharsham may be relied on. Below is the rav’s recent teshuva on the matter. It should be noted thata generally a lulav should be checked by a competent rav or posek.

מקורות:

הנה נשאלתי ע”י ראשי הרבנות הצבאית בישראל לגבי משלוח עצום של אלפי לולבים שנרכש ע”י הצבא לחלוקה בין החיילים וברבים מן הלולבים נמצא כעין המניק בתיומת דהיינו עלה העליון פתוח וכאשר מסתכלים בראש הלולב כנגד האור רואים אויר בין שני חלקי התיומת האם יש מקום להכשיר לולבים אלה בשעת הדחק.

הנה מבואר בסוכה (ל”א ע”ב) דלולב שנסדק כשר ” והתניא לולב כפוף, קווץ, סדוק, עקום דומה למגל פסול חרות פסול דומה לחרות כשר אמר רב פפא דעביד כהימנק”. ופרש”י דמה דתניא סדוק פסול “לאו שנסדקו ראשי עלין או שדרה. אלא דעביד כי הימנק… מעין מזלג בעל שתי שיניים של ברזל של סופרים שיש לו שני ראשים וראשו אחד מפוצל כך גדל הלולב כמין שתי שדראות מחצית עלין לכאן ומחצית עלין לכאן”.

והטור בסימן תרמ”ה פירש דבריו דאין פסול הימנק אלא כאשר זה גידולו ולא כשנפרדו עלי התיומת זמ”ז. ועוד מבואר בדברי רש”י דאין פסול הימנק אלא בגידול משונה ממש “מחצית עליו לכאן ומחצית עליו לכאן”.

והטור חלק עליו וכתב דלשון נסדק משמע דאין זה מתחילת גידולו “דא”כ הו”ל לומר לולב שגדל סדוק, אלא מיירי שנסדק באמצעיתו עד שנפתח”. (והנראה בשיטת רש”י דאכן בברייתא לא נאמר נסדק פסול אלא סדוק פסול ואפשר דלשון זה משמע טפי שהיה סדוק מעיקרא).

וכך נפסק בשו”ע (שם סעיף ז’) “נסדק אם נתרחקו שני סדקיו זה מזה עד שיראו כשנים פסול. הגה, ואפילו לא נחלקה התיומה העליונה בענין שיפסל הלולב מכח נחלקה התיומת”.

הרי לן מדברי השו”ע דאף בנסדק כל שנתרחק עד שנראה כשנים פסול, וגם מדברי הרמ”א יש לדייק דעיקר פסול המניק הוי כעין נחלקה התיומת, ומשו”כ היה קשה לכאורה תיפו”ל דפסול משום דנחלקה התיומת ומשו”כ הסביר דאף בענין שאין פסול משום נחלקה שלא נחלקו זמ”ז אלא במקצתן מ”מ כיון שנראה כשנים פסול. וכבר כתב המשנ”ב (שם ס”ק ל”ב) “ויש ליזהר הרבה בזה”.

אמנם עיין בחזון איש (סימן קמ”ה אות ח’ בקיצור) דלשיטת המחבר בסעיף ו’ דבנקטם ראשו אם ליכא אחר כשר ה”ה בהימנק אם ליכא אחר מברכין עליו, עי”ש.

ועיין עוד בבה”ל שהאריך בזה דלשיטת הפוסקים דאין פסול בנחלקה התיומת אלא ברוב עלין ה”ה בהימנק, אך החזו”א (שם אות י’) דחה דבריו דפסול המניק הוי פסול בלולב ולא בתיומת, עי”ש.

אך הטעם העיקרי להקל בזה הוא מה שכתב הגאון המהרש”ם בדעת תורה (שם סימן תרמ”ה סעיף ז’), ומשום חשיבות דבריו הנני מעתיק לשונו.

“עד שנראו כשנים פסול. בהגהות לבושי שרד החמיר דגם בנסדק כ”ש דכשר, אם נתרחקו קצת זה מזה פסול. ולענ”ד כיון דהש”ס נקט כהימנק, בין אם נפרש כהמש”ז שהוא מרבז הנקרא צירקעל, אינו פסול אא”כ נתרחקו זמ”ז הרבה, ובין אם נפרש שהוא המזלג כמ”ש הערוך, דוקא בנכפפו הסדקין בהבדל בין זה לזה וחוזרין ובולטין עד שעומדין בראשיהן כפשוטין ומרוחקין זה מזה עד שנראים כשנים, אבל אם רק נחלק לבד אף שהסדק נראה לעין הרואה מפני החלל שבין ב’ הסדקין, אם אין מרוחקים הרבה זמ”ז כמו המרזב כשר, שהרי נראה לעין כל רואה שהם אחד, וכשמניח הלולב על איזה מקום או כשמנענעים נוגעים הסדקין זה בזה. וברש”י ואור זרוע כתבו דהיינו שגדל כמין ב’ שדראות מחצית עלין לכאן ומחצית עלין לכאן”.

ולענ”ד הדברים מסתברים עד למאוד ואמת הם. דאין גדר נראים כשנים, שרואים שהם פרודים, אלא דאף לשיטות הראשונים דאף בנסדק ונפרד יש פסול הימנק ולאו דוקא כאשר מום זה בתולדה הוא כשיטת רש”י, מ”מ אין פסול אלא כשנראה כאילו שנים הם בעיקר גידולן, אבל אם נראה בעליל שנחלקו ונתפרדו מה לן בזה שהאויר נראה ביניהם אין זה הימנק כלל. ומ”מ בשעת הדחק גדול כני”ד ודאי יש להקל בזה אף לענין ברכה כמבואר.

Leave a Comment

Scroll to top