You Are Here: Home » Responsa Resource » Shabbat » Selling and Buying on Ebay on Shabbos

Selling and Buying on Ebay on Shabbos

Question:
SHOLOM
IS IT PERMITTED TO SELL/BUY ITEMS ON EBAY WHEN THE SALE DAY IS ON SHABBOS? ONE DOES NOT ACTUALLY PURCHASE THE ITEM, IT IS MERELY A COMMITMENT TO THE OTHER PARTY. THE ACTUAL ACQUISITION WILL TAKE PLACE LATER. I AM REFERREING TO A COUNTRY WHERE THE MAJORITY OF SALES ARE BY NON JEWS.

MANY THANKS

Answer: 

Placing a bid or an item on ebay, which will automatically process on Shabbos, would seem to be comparable to one placing vending machines in a place which serves mostly non jews, something most poskim have permitted. In such a fashion there is no violation of Mekach Umemkar on Shabbos, nor would there be a problem of Schar Shabbos. See the footnote for an elaboration.

מקורות:

יש לדון בשאלה זו מצד כמה פנים. האם יש מקום לאסור משום שכר שבת, מקח וממכר בשבת, ואיסור לפני עור ומסייע בידי עוברי עבירה.

מצד לפני עור, הלא המכירה הוא לציבור שהוא רובא דרובא גויים. ומצד המיעוט יהודים מחללי שבת אין לאסור להציג הדברים באנטרנט. דעי’ בריטב”א מס’ ע”ז [סג. ד”ה ומה] שמבואר שכל שיש ספק אם יקח איסור במעות אין בזה משום לפני עור [לתת לו מעות], וכן הוא בריטב”א שם טו: ד”ה מי דמי. וכעין זה עי’ בט”ז יו”ד סי’ קנ”א ס”ק א’ שמה שאסור לתת לגויים חפצים לע”ז הוא רק בדברים שהם מיוחדים לע”ז. אבל אם הוא ספק אם הוא לע”ז או לדברים אחרים מותר למכור להם. והגם שיש לחלק ששם הוא נותן חפץ שספק אם הוא לשימוש איסור כלל, משא”כ הכא שהאפשרות לקנות בשבת הוא ודאי איסור. מ”מ הלא ספק אם ישתמש בו באופן איסור. והגם שיש מחמירים בספק לפני עור, עי’ בשדי חמד [מערכת ו’ כלל כו’ אות י’], מ”מ כאן שיש רוב שהוא גויים לכולי עלמא אין איסור לפני עור. וכמבואר בגמ’ נדרים סב: ששואלת הגמ’ שיש לאסור משום לפני עור, ותי’ רוב עצים להסקה נתנו, עי”ש [ועי’ הר צבי או”ח ח”א סי’ קכ”ה מה שמביא מגמ’ זו לענינינו, ובשו”ת עין יצחק או”ח סי’ יג’].

ויש לדון מצד איסור מקח וממכר ושכר שבת. אלא דגם בזה נראה שהדבר מותר. דהנה, איסור מקח וממכר בשבת, והיינו לעשות קנינים [למכור או לקנות] מבואר ברמב”ם פ’ כג’ מהלכות שבת הל’ יב’, וכתב שם שהוא משום שחוששין שע”י העסק במקח יכול לבא לידי כתיבה בשבת. וברש”י במס’ ביצה לז. [ד”ה משום] כתב שהוא משום איסור ‘ממצוא חפצך’ והוא האיסור הכללי לעיין ולעסוק בצרכי נכסיו וממונו בשבת, המבואר לפרטיה בסימן ש”ו באו”ח. ולפי ב’ הטעמים האלו יש לדון בכגון נידון דידן שאין המוכר מתעסק כלל במקח וממכר והכל נעשית מאיליו. ובשו”ת רע”א [כתבים סי’ קנ”ט] מסתפק האם מותר לעשות מעשה קנין מערב שבת כדי שיכול הקנין בשבת. ודעתו למסקנא להחמיר בזה וכן הוא בשו”ת כת”ס [או”ח סי’ מו’] ובשו”ת מהר”ם שי”ק [או”ח סי’ רה’]. ומאידך גיסא בשו”ת מהרש”ג [ח”ב סי’ קי”ז] דעתו להקל בזה, וכן מביא בדעת תורה ריש סימן תמ”ד להקל בזה. ובאמת נראה שבנד”ד לכ”ע יש להקל. דכל מה שהחמיר רע”א ודעימי’ הוא באופן שעשה ודאי קנין לחול בשבת. אבל כאן הוא רק הכין האפשרות לאחר לבא ולקנות, והוא לא עשה שום קנים מצידו והוא ספק אם בכלל יבא מי שהוא לקנות. וכעין זה כתב בשו”ת מהרש”ג [ח”ב סי’ קי”ז] לגבי מכירה מתוך מכונות אוטומטיות בשבת לגויים, שלכ”ע אין בזה משום איסור מקח וממכר בשבת, כנ”ל. ועוד יש לומר שבמכירה באנטרנט ע”י כרטיס אשראי הוא יותר קל ממכונות הנ”ל. דהלא ברוב קניות דרך כרטיס אשראי, ברגע שהקונה מכניס מספר הכרטיס למערכת לקנות, באותו רגע הוא מקבל רק אישור ועושה כעין התחייבות לקנות. אבל הגבייה לא נעשית בפועל עד שהמוכר מאשר הקנייה מצדו, וא”כ אין כאן לא קנין ולא תשלומין בשבת.

וגם לגבי איסור לקיחת שכר שבת יש להקל בניד”ד. דעי’ בשו”ת נודע ביהודה [או”ח ס”ס כו’] שמיירי בלקיחת שכר עבור רחיצה בשבת. וכתב שם שבשביל העצים ודאי מותר לקחת שכרו, “דאטו מי שלוקח דבר מחבירו בשבת לא יפרע לו בחול”. והיינו שכל איסור שבת הוא בעבור עבודה וטירחא שעשה בשבת, אבל אבל מכירת חפצים מותר לקחת שכרו, כל שאין איסור מצד מקח וממכר. וכן הוכיח בס’ תהלה לדוד [סי’ רמ”ד אות יא’] שהרבה מקומות שמבואר שמותר לקנות ולמכור בעד צרכי שבת. ולמה מותר לקבל כסף על כל זה והלא יש בזה משום איסור שכר שבת, ומבואר כנ”ל שלשלם עבור חפצים אינו נכלל באיסור שכר שבת. וכן כתב בשו”ת מנחת יצחק [ג’ – לד’] להסביר למה אין איסור שכר שבת במכירה במכונות האוטומטיות. וה”ה והוא הטעם בקניית דברים דרך האנטרנט.

ולגבי איסור הנאה ממעשה שבת, אין איסור כלל בנידון דידן. דאם זה גוי שקנה הלא הוא עשה מדעת עצמו ולצורך עצמו ולא עשה שום דבר בשביל הישראל. ובכל אופן איסור מעשה שבת של גוי אסור רק עד שיעור כדי שיעשו במוצ”ש, והזמן שיקח לעשות קנין כזו הוא זמן מועט. ואם ישראל עשה הקניה, אף אם דנין אותו כמזיד [שיש לדון בזה הרבה ואכמ”ל] מעשה שבת של ישראל אסור רק לו לעולם, אבל לאחרים מותר במוצ”ש. ואף למי שנעשית המלאכה בעבורו, כמבואר במ”ב סי’ שי”ח ס”ק ה’. ואף שהכתב סופר בשו”ת [או”ח סי’ נ’] החמיר טובא במעשה שבת של מומר, נראה שאין דבריו שייכים כאן שהוא דרך אקראי בעלמא מה שיהודי זה קנה בשבת.

Leave a Comment

Scroll to top