You Are Here: Home » Responsa Resource » The Jewish Calendar » Chanuka – Menorah for Traveler

Chanuka – Menorah for Traveler

Question:

I am staying in a hotel for one night of Chanuka, and leaving the following day. I will be travelling and not arrive home until the following morning. Where should I light neiros Chanuka for that night? Could I make a shliach to light in my house?

Answer:

If you are still in the hotel by ‘plag hamincha’ [approx. 3:30 during Chanuka] you can light in your hotel room. Since you have been staying there this qualifies for a makom hadlaka. You should light candles that could last into the night.  Even if the hotel staff puts out the neiros before nightfall, this falls under the rule of כבתה אין זקוק לה, once the light has been lit properly being extinguished doesn’t disqualify the mitzvah. If you will have left the hotel before plag hamincha, you should appoint a shaliach to light in your home at the zman. The shliach should not make a bracha on this hadlaka.

:מקורות

בש”ע סע’ תרע”ב מביא ממהר”י אבוהב שמי שטרוד ואינו יכול להדליק בזמן הראוי אפשר לו להקדים ולהדליק כבר מזמן פלג המנחה. ועי’ שם במ”ב ושעה”צ שהכי קי”ל לדינא ואפשר להדלי’ אז גם בברכה. ועי”ש בבית יוסף שהמהר”י אבוהב הוא ע”פ דברי האורחות חיים שלמד דין זה מהא דאפשר להבדיל במוצ”ש כבר מפלג המנחה. ובאמת שדין זה של מהר”י אבוהב הוא חי’ גדול ונראה שהוא במח’ שנוי’. דהלא פשטות לשון הרמב”ם שבנ”ח זמנו משתשקע החמה ואין מקדימין מזמן זה, ומשמע שזה לעיכובא. וגם בלשון הש”ע משמע שנקט דברי הרמב”ם כסתם ואח”כ מביא דברי המר”י אבוהב רק כיש אומרים וא”כ לפי הכלל הלכה כסתם. והנה, בברכי יוסף העיר בזה ומ”מ דעתו שאין כאן מח’ והמחבר רק הביא זה בלשון י”א משום שלא מצא כן בשאר מחברים. אבל יש סתירה בדברי החיד”א שבספר כסא רחמים [על מס’ סופרים] בפרק כ’ נוקט שאכן יש מח’ בין ב’ דעות בש”ע ואשר על כן אין לברך על הדלקה קודם שקיעה. וכבר העיר בזה בשו”ת שבט הלוי [ג’-פא’]. ומ”מ כבר הורה זקן, וכדברי המ”ב [שהוא ע”פ דברי הפר”ח] כן הוא בחיי אדם, קיצוש”ע, מחצה”ש, ערך לחם ועוד.

וגם אם עובדי המלון יכבו את הנרות קודם הלילה, מ”מ קיים מצותו בהדלקה, דקי”ל הדלקה עושה מצוה וכבתה אין זקוק לה. ואף שיש מקום לומר ששאני הכא שלא דלק כלל תוך עיקר התמן דהיינו לאחר שקיעה. מ”מ קי”ל שגם בזה נאמר הדלקה עושה מצוה וכבתה אין זקוק לה. והדברים מפורשים בב’ מקומות בדברי רבנו הפרי מגדים. עי’ באשל אברהם סי’ תרע”ב סס”ק א’ שקודם מביא דעת התה”ד שרק בע”ש כבתה אין זקוק לה משא”כ בימות החול [ע”ש וכן נראה בכוונתו]. ואח”כ מסיק וז”ל “ומיהו כיון דהדלקה עושה מצוה א”כ ודאי מפלג בשעת הדחק הוי זמנה א”כ י”ל דיעבד כשנתן שיעור שמן חצי שעה לבד די ואין חוזר ומברך עכ”פ”, וכ”ש בניד”ד שהיה שיעור אלא שכבתה, ופשוט. ועי’ גם במשבצות זהב בסי’ תרע”ג ס”ק ט’ שמאריך בזה ותוך הדברים כתב וז”ל “אי הדלקה [עושה] מצוה בהכרח שזה זמן קודם ביה”ש” עי”ש שכוונתו שאם הנחה עושה מצוה אולי בע”ש יש להדליק לפני שקיעה ולהניח בזמן, משא”כ אי הדלקה ע”מ, בהכרח שזה זמן הדלקה בעצם, וכנ”ל. שוב ראיתי שהביאור הלכה בריש סי’ תרע”ב מביא דברי הפרמ”ג [בד”ה לבד] שאין לברך בכבתה לפני הזמן.

ולעשות שליח להדליק בביתו אינו עצה פשוטה, דהלא כבר עקר עצמו מביתו ומקום הדלקתו היתה במלון. ולא יחזור שוב לביתו עד שכבר עבר זמן הדלקה של הלילה השניה. ובאמת כל עשיית שליח אינו פשוט כ”כ, והלא המ”ב נקט שבכל אופן אין השליח יכול לברך, ולחד הבנה בזה [שמקורו בב”ח מהמהר”ח או”ז] חסר בזה בעצם השליחות בנר חנוכה שהוא באמת מוטל על גופו של אדם לעשות. ומ”מ באין עצה אחרת יש לעשות שליח, ואף בניד”ד שהוא אינו בביתו לזמן הדלקה, הלא סוף סוף ביתו הוא, והוא חוזר אליו באותו יום של הדלקה זו [רק אחרי זמן הדלקה, דהיינו בבקר]. וידוע מה שמדויק בדברי הפר”ח מובא בביאור הלכה ס”ס תרע”ז, שכל שאינו הולך מביתו לכל ח’ ימי חנוכה עדיין נחשב כביתו ומקום הדלקתו לענין נרות חנוכה.

Leave a Comment

Scroll to top