You Are Here: Home » Teshuvot of Maran HaRav » Shabbos Make Up

Shabbos Make Up

Question:

May one use powder based “shabbos” make up on shabbos? Many woman are embaressed when tvilah falls on Friday Night, and they are unable to apply any make up after tevilah?

Answer:

It would seem that even powder based make up does in fact fall under the prohibition of Tzoveah, on a rabbininc level, and as such should not be used on Shabbos. In a case of great need such as Tevilah, one could be lenient to have a non Jew apply the above make up, and if that is not possible to apply the make up with a shinui.

 :תשובת מורנו הרב

במה ששאל אם יש מקום להתיר לאשה להתאפר ע”י אבקה. לדבריו מדובר בשעת הדחק גדול כי אשה כשרה זו חיה בסביבה שכל נשות המשפחה וכל חברותיה מתאפרות וחוששת היא שלא תתגנה על בעלה ובפרט בימי החג הבעל”ט שיש שני ימי חג לפני שבת.

הנה הלכה פשוטה באו”ח (סימן ש”ג סעיף כ”ה) דאסור לאשה להעביר סרק על פניה משום דהוי צובע. ובמג”א (שם ס”ק י”ט) כתב דאיסור זה מדרבנן משום דקיי”ל כחכמים ואינו אלא שבות.

ומקור הלכה זו בשבת צ”ה ע”א דנחלקו ר’ אליעזר וחכמים. לדעת ר”א אסור מה”ת ולדעת חכמים אינו אלא שבות.

ובטעם דאין האיסור אלא מדרבנן נחלקו האחרונים.

הנשמת אדם (כלל כ”ד אות א’) כתב דאין כאן איסור דאורייתא כיון דהוי צביעה שאינה מתקיימת, וכל מלאכה שאינה מתקיימת אינה אסורה אלא מדרבנן.

והאבני נזר דחה דבריו מתוך דברי הרמב”ם (פי”א הט”ז מהלכות שבת) דהכותב על בשרו חייב, הרי דע”כ הוי דבר המתקיים. ולולי דבריו היה נראה פשוט דאכן יש הבדל במציאות הדברים, והכותב על עורו בדרך כלל משתמש בדיו המתקיים על בשרו, משא”כ בסרק שאשה מעבירה על פניה שאינו אלא לשעה.

ולשיטתו נראה דמה שאין כאן אלא שבות הוי משום שאין צביעה בגוף האדם כמו שמצינו דאין צביעה באוכלין, וחז”ל הן הם שקבעו ברוחב דעתם ורוח קדשם אילו מלאכות שייכי באוכלין ואילו לא, והן הם שקבעו אילו מלאכות שייכי בגוף האדם ואילו לא, ולגבי כותב יש כתיבה אף בעור אדם משא”כ לגבי צובע. וכעי”ז נחלקו עוד ר”א וחכמים שם לגבי גודלת שחייבת משום בונה אם הוי דאורייתא או שבות. (ובמק”א דנתי אם יש תפירה דאורייתא בגוף האדם, עיין         ).

ומ”מ פשוט דאין באיפור אלא שבות ולא מלאכה דאורייתא.

ובאגרות משה (או”ח ח”א סימן קי”ד) כתב להקל באיפור פאודר (Powder) דהיינו אבקה, דכיון שאינו מתקיים כלל אין בזה איסור צביעה.

ולא ידעתי בזה גדר מסיים, ופאודר זה לא ידענו איזהו ומה גדר אינו מתקיים כלל. ובגוף ענין מלאכה שאינה מתקיימת לענ”ד אין הדבר תלוי אלא בענינה של כל מלאכה ומלאכה לפי דרכה ומנהגה. ומה שנחשב אינה מתקיימת לגבי מלאכת בונה אפשר דהוי מלאכה המתקיימת לגבי צובע, ומה שנשב צביעה שאינה מתקיימת בתמונת קיר אפשר דהוי צביעה מתקיימת על פני אשה, שהרי זו דרך הנשים הצובעות פניהן לשעה. וצ”ע בזה למעשה.

ובקצות השלחן כתב בזה בסגנון שונה דכיון שאבקה זו אינה נדבקת לעור הפנים ואין כאן חיבור גמור אין בזה גדר צביעה, עי”ש.

וגם בסברא יש לפקפק טובא ואלו הן הררים התלויים בשערה, ויותר נראה דכיון דבכונה תחילה נשים צובעות פניהן בדרך זו הוי בכלל צביעה.

וראיתי בשמירת שבת כהלכתה (פי”ד הערה קנ”ח) שדעת הגרשז”א להחמיר בזה, עי”ש.

אמנם אם מדובר באבקה שאין דרך הנשים להשתמש בה ואין מייצרים אותה אלא לשימוש בשבת ואין היא מתקיימת כאיפור המקובל, אכן מסתבר להקל בזה, דכל כה”ג הוי כמלאכה שאינה מתקיימת כלל וכדברי האג”מ. אך גם סברא זו אין בה די להקל אא”כ יש צדדים נוספים להקל.

ובשו”ת מהר”ם בריסק (ח”א סימן ס”ג) כבר דן בשאלת האיפור בשבת לנשים וכתב להקל משום דהוי תלת דרבנן.

א. צביעה בעור האדם שאינה אסורה אלא מדרבנן, כמבואר לעיל דהלכה כחכמים.

ב. מלאכה שאינה מתקיימת שאינה איסור אלא מדרבנן. ופשיטא ליה דמה שכוחלת אינה אלא שבות אינו משום דאינו מתקיים ולא כדברי הנשמ”א.

ג. כיון שאין האיפור אלא בצבע הפנים הוי כדיו ע”ג דיו וכסיקרא ע”ג סיקרא דאין בו מלאכה דאורייתא, כמבואר.

וגם בסברא זו יש לעיין טובא לענ”ד, דעד כאן לא מצינו אלא בכותב, דכל תכלית הכתיבה קריאה היא, ומשו”כ אמרו דכתב ע”ג כתב לאו כתיבה היא כיון שהשני לא הוסיף דבר חשוב. אך שאני הצובע ולעולם דרך צביעה אף בצבעים דומים, והצובע מייפה ומשביח את הנצבע. ועוד דהרי האיפור מטבעו מוסיף גוון מסויים ושונה מן העור הטבעי.

וגם בעצם הנחת מהר”ם בריסק דתלת דרבנן כהיתר הוא ויש להקל בה טובא, חידוש הוא ולא מצינו הנחה זו בפוסקים.

אך מ”מ נראה דכיון דודאי אין כאן אלא שבות יש להקל ע”י שינוי או ע”י נכרי. ויש מבתי הטבילה שיש בהן עובדת נכריה ויש להקל לנשים הטובלות לשים איפור זה ע”י נכריה, דכל כה”ג הו”ל שבות דשבות ובמקום מצוה או צער יש להקל.

ובפרט דיש מגדולי עולם, מהר”ם בריסק, האג”מ וקצוה”ש שהקילו בזה אף ללא אמל”נ וללא שינוי, לענ”ד המקיל ע”י אמל”נ ושינוי לא הפסיד ויש לו על מה לסמוך.

Comments (1)

Leave a Comment

Scroll to top