You Are Here: Home » Responsa Resource » Daily Living » Fake Tattoos for Kids

Fake Tattoos for Kids

Question:
Is it mutar for kids to stick on “sticker tattoos” (of characters, etc) or is this an issur of k’soives ka’aka? (The tattoos do not stay on permanently but they do not come off without a good scrubbing of soap and water. Without scrubbing they will remain for a few weeks.)

Answer:

The prohibition of “ksoves kaaka” is limited to instances where both “ksiva” and “kaaka” are present. This means a cut or indentation of some sort is made in the skin [kaaka] and then filled with some form of ink or dye substance [ksiva]. There is a discussion in the poskim achronim if with one of the above there is still a rabbinic prohibition. Many hold there is no prohibition at all with one of the two, especially when it has no long term permanence. Even amongst those who are stringent, most imply that this is only with “kaaka” [cutting, engraving] by itself. Writing alone however, especially in a temporary fashion, would be permitted. The poskim record that this is in fact the minhag, to allow writing on the skin with the average pen writing. Temporary, washable sticker tatoos would be permitted for the above reasons.

מקורות וביאורים:

במש’ פרק ג’ דמכות [כא.] מבואר שהא דאסרה תורה כתובת קעקע הוא רק כשיש שני דברים, כתיבה וקעקוע ובחסרון אחד מהם אינו חייב. וכן מבואר בתורת כהנים פרשת קדושים [ס”ו] שרק בשתיהם יש חיוב, וכן הוא ברמב”ם הלכות עכו”ם [פ’ יב’ הל’ יא’]. ויש לדון אם בחד בהם הוא היתר גמור או אם עדיין יש בזה איסור דרבנן. ונחלקו בזה האחרונים, דכמה אחרונים דייקו לשון המשנה הנ”ל “שאינו חייב עד” שמשמע שאינו חייב אבל מכל מקום איסור דרבנן יש בדבר. וכן מלשון הרמב”ם הנ”ל שכתב לשון פטור, שמשמע פטור אבל אסור. כן הוא בס’ מנחת חינוך [מצוה רנ”ג], בית שמואל [אבה”ע סי’ קכ”ד ס”ק טז’], בחי’ חתם סופר גיטין [כ:], ובס’ דינא דחיי [על הסמ”ג ל”ת סא’, לבעל כנה”ג].

ומ”מ מכמה אחרונים מבואר שכל שאין כתובת קעקע אין כאן אפילו איסור דרבנן. כן דעת המשנת חכמים [הל’ עכו”ם סי’ נז’ יבין שמועה אות א’], תועפות רא”ם [על ס’ יראים סי’ של”ח], וכן נוטה דעת ספר הקובץ על הרמב”ם שם [להג”ר נחום טריביטש זצ”ל].

ועי’ בספר פתשגן הכתב [להגר”ח קנייבסקי] סי’ יח’ שמדייק שיש בזה מחלוקת ראשונים, דבתוס’ גיטין כ: מבואר שיש בזה איסור דרבנן, ומאידך מהתוס’ רא”ש שם מבואר שאין בזה איסור כלל, וכן דייק שם בדעת המאירי. ועי”ש שמוסיף לכל זה שכל האיסור דרבנן המבואר בתוס’ ורוב אחרונים הא רק בקעקוע בלי כתב, אבל כתב בלי קעקוע אין ראיה לאיסור כלל. ואף המנח”ח הנ”ל שאוסר גם כתיבה בלבד ביאר שכל שהוא אינו של קיימא אין בו איסור, ומיישב בזה מנהג העולם שלא קפדו בכתב על בשר שאינו מתקיים. וכן הוא במשנת חכמים הנ”ל שמנהג העולם להקל בזה, וכן היקל בפתשגן הכתב שם.

וכן הוא בשבט הלוי [ח”ג סי’ קי”א אות א’] שאין לאסור כלל כתיבה בלי קעקוע, ודלא כהמנח”ח. וכן מביא בס’ נשמת אברהם [יו”ד סי’ ק”פ] בשם הגרשז”א שאין בזה איסור כלל. ולכן נראה שכל מדבקה או כתיבה בעלמא היושב מעל הבשר ואין לו קיום רק זמני, ויורד מיד ע”י רחיצה שאין בו איסור כתובת קעקע כלל, ומותר מדינא.

Leave a Comment

Scroll to top