You Are Here: Home » Responsa Resource » Kashrut » Tevilah for Water Cooler

Tevilah for Water Cooler

Question:
Does a water cooler that has metal in the part that cools the water need to be tovled?

Answer:

Water coolers are exempt from Tevillas Keilim. One who wishes to be stringent in this matter transfer ownership of the cooler to a non Jew and borrow it back from him for usage. Although this practice is not generally relied on to absolve the obligation for Tevila, in this instance where the cooler is exempt מעיקר הדין, one who wishes to be stringent may rely on the above.

מקורות וביאורים:

השימוש במקררי מים למיניהם התפשט מאד בשנים אחרונות, והמנהג המרווח הוא לא לחשוש בהם משום חיוב טבילת כלים, ופוק חזי מאי עמא דבר. ונרה שסומכים בזה על אחת משתי טעמים. חדא, דקי”ל דרק מה שנחשב לכלי סעודה חייב בטבילת כלים. ויש בזה כמה פרטים המבוארים בסימן ק”כ ביו”ד [וכגון שצריך להיות החומר המחייב במקום שנוגע בו האוכל בשעת השימוש]. ונחלקו הפוסקים בכלים המיועדים לאיחסון, ולא לשימוש הכנת האוכל ולא להגשת האוכל בשלחן. שאולי אין זה נכנס בגדר כלי סעודה ופטור מטבילה, וקי”ל בזה שיש להטביל בלא ברכה, עי’ בחידושי רע”א שם בסעיף א’. ועי’ בערוה”ש בסימן ק”כ סע’ לט’ שמזכיר מנהג העולם ביורות גדולות שמחזיקין הרבה מים לחימום, שאין טובלים אותם, אף שהם ממתכת ולכאורה חייבים בטבילה. והוא ביאר שאין על כלים כאלו שם כלי סעודה כלל, “דכלי סעודה לא מקרי אלא כשמטלטלים אותם ממקום למקום”, ועוד שם בהמשך דבריו “דכלי סעודה הוי מה שמשמשמין בהם אצל התנור ובבית המבשלות ובשלחן האכילה ולא הכלין הגדולים שלהם מיוחד מקום בפ”ע”, עי”ש בכל דבריו. ונראה שהוא הדין וכל שכן בניד”ד שמקקרי מין אלו הם גדולים וקבועין במקומם, ועוד יותר שאין הם ככלי בעלמא להחזיק מים, אלא מערכת קירור [או חימום] והוי יותר כתנור עצמו ולא סיר שמבשלין בתוך התנור. ועי’ בסוף ספר טבילת כלים שמביא מה שנקט הגרשז”א כדבר פשוט שתנור עצמו פטור מטבילה [אף שזיעה עולה ונודע בצדדיו, שהוא הטעם שחייב לטבול כיסוי כלים, ובברכה. והטעם כנ”ל שאין זה מוגדר כלל ככלי סעודה.

ועוד טעם לפטור מקררי מים אלו, שבדרך כלל רוב רובם נעשית מפלסטיק שהוא חומר הפטור מטבילת כלים. וכל השאלה הוא משום שבתוכו במקום שהמים עובר לקרר או לחמם יש שם חלקים של מתכת. והלא קי”ל ביו”ד סי’ רב’ שאין בית הסתרים בכלים צריך ביאת מים כלל, עי”ש בט”ז בסוף הסימן. ודלא כטבילת אדם שקי”ל שבית הסתרים צ”ל ראוי לביאת מים, בכלים מותר לטבות גם אם יש בבית הסתרים חציצה גמורה. ולכוארה מבואר שאין הקפדה במעשה טבילה של כלים על הבית הסתרים שבו. וא”כ יש לדון טובא בכלי שכל החומר המחייב הוא אף ורק בבית הסתרים, שלכאורה א”א לחייב טבילה בכלים משום בית הסתרים שאין הקפדה שיהיה שם ביאת מיםן ומעשה טבילה כלל, ודו”ק. וא”כ מקררי מים אלו פטורים מטבילה.

וגם חזי לאיצטרופי מה ששמעתי כמה פעמים ממורנו הגאב”ד שיש להסתפק בכלים שע”י טבילתם ישברו מהמים, שאולי כה”ג לא חייבה התורה טבילה, ואכמ”ל, והלא כל אסור שימוש בכלים לא טבולים הוא מדרבנן, עי’ במ”ב בסימן שכ”ג סע’ ז’.

והרוצה בכל אופן להחמיר בכל זה, אפשר להקנטת המקרר ים לגוי ולשואלו ממנו, דבכה”ג פטור מטבילה. ואף שהט”ז פקפק על זה, עי’ ס”ס ק”כ, מ”מ בכה”ג שהוא רק לרווחא דמילתא אפשר לסמוך על פשטות ש”ע שמיקל בזה, עי”ש.

Leave a Comment

Scroll to top