You Are Here: Home » Responsa Resource » Miscellaneous Halachot » Divrei Torah in Front of Women

Divrei Torah in Front of Women

Question:
What is the heter to say divrei Torah in front of women who are not sniuos?
If I understand correctly low cut shirts or short skirts may be ervah dorraisa
(although I’m not totally clear on the exact geder) requiring akiras aynayim.

Thank you

Answer:

The prohibition of saying Divrei Torah in front of women dressed immodestly, is in fact Rabbinic. The Biblical Prohibition is only in front of “giluy ervah” which refers to the makom ervah itself. We find in the Mishna Brura 2 leniencies with regards to this Rabbinic Prohibition, in cases of need. Closing one’s eyes or averting his gaze from the ervah [drabanan, such as uncovered arms, upper leg] would permit saying Divrei Torah. When this is not possible the Mishanh Brura says that for the sake of Learning  Torah and Davening, we apply the rule of  ‘עת לעשות לה, and permit so as not to lose these mitzvos. It follows that for Kiruv Rechokim the same would apply and in extenuating circumstances the above leniencies would apply.

    מקורות וביאורים

בגמ’ ברכות כה: הגמ’ דורשת מהפסוק “לא יראה בך ערות דבר” שאסור לקרוא דברים שבקדושה לפני הערוה, ומשמע בגמרא שזה איסור תורה, וכן הוא ברשב”א שם, וכן מובא בפרמ”ג בסימן עד’ [משבצ”ז ס”ק א’]. וזה האיסור המוזכר בסימן עה’ סע’ ד’. ובגמ’ שם כד: מבואר שיש עוד אופן של איסור זה חוץ מלומר דברים שבקדושה כשיש ערוה לפניו. והוא כל הדינים המתבארים בסימן עד’ שם של לבו רואה את הערוה, ומי שעומד בגילוי ערוה בעצמו, עי”ש בביאור הלכה בהקדמה להסימן שכל דינים אלו הם גם אסורים מן התורה.

אלא, שכל זה הוא בערוה ממש, דהיינו מקום התורפה של איש או אשה. אבל מה שמביא הגמרא שם בדף כת שגם שער, קול, וטפח [מגולה של מקום שדרכו להיות מכוסה] הוי ערוה, ואסור גם באלו לומר דברים שבקדושה לפניהם, הוא רק איסור דרבנן, כמבואר בפרמ”ג בסימן עה’ [אשל אברהם ס”ק א’, משבצ”ז ס”ק ב’], ועי’ גם בחזו”א או”ח סימן טז’ ס”ק ז’. וע”ע בנשמ”א כלל ד’ סע’ א’ שמסתפק בגילוי יותר מטפח ונוטה לומר שהוא מן התורה, אבל מהמ”ב בכמה מקומות בסימן עה’ מבואר שהוא רק גזירה משום שמביא לידי הרהור, והיינו שאסור רק מדרבנן.

וע”פ זה מיקל שם בס”ק א’ בעצימת עיניים כנגד ערוה כזו בשעת הדחק. ועי”ש בס”ק יז’ שבשעת הדחק כשיגרום לביטול תורה ותפילה יש להקל במקום קול אשה משום עת לעשות לה’, ונראה שה”ה בטפח ושער. ויודע מה שמביאים בשם הגר”י סלנטר שכשהגיע לאשכנז וראה הגר”ע הלדסיימיר מלמד תורה לבנות, שיבח מעשיו שהם לשם שמים ובגדר עת לעשות לה’, עי’ בשו”ת בית אבי ח”ד סימן קמ”ב שמביא דבריו. ונראה שהוא הדין בזמנינו שידוע שע”י שיעורי תורה לנשים מתקרבים לשמירת תורה ומצוות וליכנס תחת כנפי השכינה, ואין לך עת לעשות גדול מזו, ובמקום שאפשר יש לסדר צעיפים וכדומה שיכולים לכסות עצמם בהם, או לא להסתכל עליהם ישירות בעת השיעור, אבל בשאי אפשר יש לסמוך על הנ”ל.

ועוד יש לצרף הא דלא מצינו איסור דבר שבקדושה לפני ערוה אלא בקריאת שמע ותפילה, ומ”מ הפוסקים נטקו שה”ה לגבי דברי תורה, כן הוא במ”ב בסימן הנ”ל בכמה מקומות. אמנם בספר עמק הלכה [לר’ זאב וולף אב”ד זיטומיר] מאריך להוכיח שאין איסור בדברי תורה לפני ערוה, ואף שרוב הפוסקים לא סבירא להו כן מ”מ חזי לאיצטרופי להנ”ל.

Leave a Comment

Scroll to top