You Are Here: Home » Teshuvot of Maran HaRav » Tzitzis when exercising

Tzitzis when exercising

Question:
Shalom alecha Rav,

Moreinu haRav has written about soldiers removing their tallis katan during compulsory training exercises. I am wondering about voluntary exercise, such as jogging or biking, in which a person works up a considerable sweat. Is it permissible to remove one’s tallis katan before exercising?

Answer:

Yes, if the tzitzis are causing extreme dicomfort one may remove them for exercise. The concern is only when one remove’s them without good reaso, which is perceived as belittling the mitzvah.

תשובת מורנו הרב

חייל המתאמן אימונים קשים ועליו לרוץ כמה קילומטרים בחום היום כאשר מטען כבד על גבו, ושאלתו בפיו האם מותר לו לפשוט את הציצית באות השעה, כיון שלדבריו כל תוספת לבוש מכבידה עליו מאוד.

ונחזה אנן.

הנה כבר כתב הטור (בסימן כ”ד) דאעפ”י שאין האדם מצווה ללבוש ד’ כנפות כדי להטיל ציצית בכנפי הכסות וכל עוד לא לבש ד’ כנפות אינו מחוייב בציצית, מ”מ ראוי ונכון שיהיה כל אדם זהיר וזריז לקיים מצות ציצית וילבש טלית קטן מצוייצת, כיון שעיקר מצוה זו בזכירת כל המצוות כולן, וכ”כ השו”ע (שם ס”א).

ועוד מבואר במנחות (מ”א ע”א) דבעידנא דריתחא ענשינן אביטול מצות ציצית, ובמק”א דנתי אם כלל זה נאמר רק במצות ציצית משום חשיבותה וכדברי הטור הנ”ל, או שמא כלל הוא בכל מצוות עשה התלויות במעשה הרשויות (המכונות מצוות קיומיות) דאף שהנמנע מלהתחייב בהן אין עבירה בידו ואין בהימנעותו ביטול מצות עשה, מ”מ ראוי לאדם לחבב את המצוות ולרדוף אחריהן, וכמ”ש חכם לב יקח מצוות (משלי י’ ט’), וכך אמרו באבות (פ”ד מ”ב) הוי רץ לדבר מצוה ובורח מן העבירה, וכל שלא עשה כן נענש בעידנא דריתחא.

ואעפ”כ נראה דבמקום צער וטורח אין בזה קפידא ואינו נענש אף לא בעידנא דריתחא. דכבר כתבו התוס’ בערכין (ב’ ע”ב ד”ה הכל חייבין בציצית) דאין זה אלא כאשר נהגו כו”ע ללבוש ציצית ומשו”כ “איכא עונש למי שמשנה אותו להיפטר”, משא”כ בזמה”ז כאשר רוב הבגדים אין בהן ד”כ.

ומבואר מדבריהם דאין העונש אלא משום שנראה כמזלזל במצוה כנגד המנהג המקובל, ולפי”ז מסתבר דכאשר אינו נמנע מלבישת הציצית אלא במצב קיצוני שיש בו צער מופלג וקושי גדול אין קפידא.

אך אף אם יש טעם דבכה”ג לא אמרו דענשינן אעשה, עדיין יש לטעון דאין להמנע מציצית משום דברי הטור שיש לכל אדם להיות זהיר וזריז במצוה נשגבה זו.

ועדיין נראה דאף דברי הטור הרי אינם אלא מדת חסידות והנהגה ראויה, אבל לא חיוב מעיקר הדין, בא וראה את לשון הרמב”ם (פ”ג מהל’ ציצית הלכה י”א) שכבר הקדים את הטור בעיקר דבריו, וז”ל:

“אע”פ שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית כדי שיקיים מצוה זו”.

הרי לן דאין ראוי לחסיד להשתמט ממצוה זו, ולמדנו מדבריו דמדת חסידות היא, ולפיכך נראה דכאשר מדובר בצער ובסבל ובענין מקרי, אבל אין כאן זלזול במצוה חביבה וחשובה זו אין בכך קפידא.

והנה מבואר בשו”ע (או”ח קכ”ח סעיף ד’) דכהנים שאינם רוצים לעלות לדוכן צריכים לצאת לפני רצה, ובמשנ”ב שם (ס”ק י”ב) הביא את דברי הרא”ש דמיירי בכהן שהוא חלש אבל בחנם אין לבטל מצוה זו אף אם יצא לפני רצה ובבה”ל (שם ד”ה או אם) דאיסור עפ”י דברי הגמ’ בקידושין (ל”ג ע”א) יכול יעצום עיניו ת”ל ויראת מאלקיך”, הרי דאסור לאדם לעשות טצדקי כדי להיפטר ממצות עשה, עי”ש.

אך מ”מ חזינן דאם חלש הוא מותר דאין איסור אלא בפוטר עצמו מתוך זלזול במצוה ללא סיבה ראויה. וכך נראה גם בני”ד דאם מחמת סבל וצער פושט הוא את הציצית אין בזה קפידא.

אמנם נראה פשוט דמדת חסידות יש בכל ענין ואופן ולפום צערא אגרא, ועיין בציץ אליעזר (חלק י”ד סימן מ”ט, וע”ע מש”כ בח”ח סימן ד’) שהביא ממהר”י אלגאזי שדחה את מנהגם של אלה שפושטים את הציצית בימים החמים, מ”מ בני”ד דמדובר במצב קיצוני של מאמץ ולא בימים חמים גרידא נראה דהמקיל לא הפסיד.

Leave a Comment

Scroll to top