You Are Here: Home » Responsa Resource » Business Law and Ethics » Investing in Company with Immodest Advertising

Investing in Company with Immodest Advertising

Question:

Is it permitted to invest (on the stock market) in a fashion company that uses immodest pictures for advertising? I don’t of course have any control over the advertising of the company, and I only want to make some profits, but I have a bad feeling about it.

Answer:

It is permitted to invest.

Although I understand your concern, the prohibition of lifnei iver – causing others to ‘stumble’ by seeing immodest pictures – will not cause the investment to be forbidden. The investment, in this sense, will be considered lifenei de-lifnei, an act too far removed from the prohibition to be prohibited (Avodah Zarah 14a).

Moreover, it is clear that the company is a corporation, for which some authorities are lenient for investments even concerning direct Torah prohibitions such as ribis and commerce in non-kosher foods, so that there is no concern here for a prohibition.

Of course, if you have any influence over the company, you should try to persuade them to refrain from advertising that is liable to bring others to sin.

 

מקורות:

ראה שו”ת שבט הלוי (ח”ב סי’ נז) שכתב לדון בענין נרות קטנות כמו פתילות והם נאים ויפים להדלקת נר שבת, אבל הם מיוחדים להדליק בבית תפלות של עכו”ם, וכן כתוב על הקופסא שלהם והשאלה אם יש בזה בזוי, וכן השאלה בענין נוי סוכה שיש אצלם שהם ג”כ מיוחדים ליום חגם ואידם של הגוים האם יש בזה גדר בזוי מצוה. וכתב דהזמנה לאו מילתא הוא, וכמבו’ כיו”ב בחת”ס (או”ח סי’ מב). וגם, כיון שהוא מעשה מכונה ואין יד אדם נוגע בעשיתן אין כאן מחשבה הפוסלת. ומה שמצויר על הקופסאות שהם לצורך ע”ז שלהם, אי”ז נעשה אלא לפרסומת מכירה כידוע. ולכן כתב שאין איסור להשתמש בזה, וכן בקישוטי סוכה, אף שנוצרו לצורך זה. וכ”פ מו”ז בספר חזון עובדיה (סוכות עמ’ עז), ע”ש. וכן הביא בספר תורת המועדים (קולדצקי, סי’ תרלח ס”ק י), ובספר ילקוט יוסף (בשו”ת שבסוף ספר מועדים סי’ כ). וע”ע שו”ת באר אליהו (כץ, אות כג).

וכיו”ב כתב מו”ז שליט”א שו”ת יחווה דעת (ח”ג סי’ סז) לענין מכירת בגדי פריצות, כשמוכרם בא”י שרוב יהודים, דכל שיש לתלות שיוכלו להשתמש בבגדים אלו בהיתר, כגון שתלבש חולצה עם שרוולים מתחת וכיו”ב, אין בזה איסור לפני עיור. אולם בגדי שחץ ופריצות שאין אפשרות להשתמש בהם אלא בדרך איסור, ודאי שיש בזה איסור למכרם ליהודים, והרחק מן הכיעור וכיוצא בו. ועי’ כיו”ב בשו”ת ויצבור יוסף (בר שלום, ח”ה סי’ נט).

הרי נתבאר, דבמכירת דבר שאפשר להשתמש בו להיתר, אף שאפשר להשתמש גם לאיסור, אין בזה איסור לפני עיור. אלא דכ”ז כשמוכרם במקום שיש בהם יהודים וגויים, ואין הכרח שיקנו זאת לצורך שימוש אסור. אולם, אם מוכרם במקום שידוע שהקונים יקנוהו לשימוש אסור, נחלקו בזה האחרונים, דעי’ למהר”ש קלוגר בשו”ת טוב טעם ודעת (תליתאה, ח”ב סי’ נ) שכתב דבכה”ג ודאי אסור. וכ”כ בלבושי מרדכי (תנינא או”ח מח). אמנם באגרות משה (ח”א יו”ד סי’ עב) כתב להקל גם בזה, והוכיח כן מהמשנה בשביעית (פ”ה משנה ו). אלא דבתשובה אחרת (או”ח ח”ב סי’ סב) כתב ע”ז, דאף שכתב שאין בזה איסור ונוטה להיתר, מ”מ אין זה היתר ברור, ואין לסמוך ע”ז אלא באיסור דרבנן דמסייע, אלא דמ”מ סיים: ומ”מ אין למחות באלו המקילין לפרנסתם. וחזר ע”ז שוב (שם סי’ פ) דבמקום הפסד יש להקל.

ואמנם, כל זה יש לדון לגבי המוכר עצמו, משא”כ כשמשקיע בחברה שעוברת איסורים, הרי המשקיע אינו מעמיד לפני העיור את המכשול, אלא רק המוכרים בפועל הם שעושים כן. ולכאו’ זה בכלל “לפני דלפני” שאמרו חז”ל (ע”ז יד.) דאין כאן לפני עיור. ואמנם לענין המכשול שמעמיד המשקיע לפני אנשי הפירסום ואנשי הדירקטוריון שהם עושים את האיסור בפועל, י”ל כנ”ל דכיון שיש בידם לעשות בזה היתר, אינו עובר בזה על לפני עיור. וכיעוי’ בכיו”ב במשנה הלכות (ח”ה סי’ קב) שכתב כן לגבי השקעה במניות של חברה המוכרת נו”ט ומחללת שבת, וז”ל: והנה לפענ”ד משום לפ”ע ליכא למיחש דדין לפ”ע ליכא כל שאין נותן האיסור עצמו והדבר ספק אי יקח איסור או לאו, אין בו משום לפנ”ע אפילו לגבי ישראל. ע”כ.

נוסף לזה, עי’ להגאון הנצי”ב בשו”ת משיב דבר (ח”ב סי’ לב) שהביא משו”ת בנין ציון שכתב לבאר דגם איסור מסייע אין אלא כשמסייע בידו בשעת העבירה, אך אם לא מסייע בשעת העבירה, אלא שאח”כ חשוד הוא שיעשה עבירה, בזה אינו אסור אלא בתרי עברי דנהרא. עי”ש.

מעתה, בשאלה זו, הנה מלבד שנתבאר שאין כאן איסור לפני עיור, י”ל עוד, דמאחר ובשאלתך נראה שמדובר בחברה בע”מ, כבר הבאנו בשאלה אחרת שכתבו הפוסקים להקל בזה (עי’ מנחת אשר ח”א סי’ קה-קו) אף לגבי איסור ריבית החמור ועוד, וא”כ כ”ש לענין זה ודאי דיש מקום רב להקל, אחר שאין לך שליטה במעשיהם, ובין אם תשקיע אצלם, ובין אם לאו, הם יפרסמו כרצונם.

 

 

Comments (1)

  • talmid

    L’chvod Harav
    I just read your fascinating article on the topic “investing in company with immodest advertising “by Harav Toledano. First I would like to take this opportunity to thank you for you beautiful website and for being marbitz Torah with amazing modern day shailos .
    I had one question the articles ends off that since we are talking about a corporation we could be more lenient and the author compares to a response from the sefer minchas asher that is lenient with the issur ribbis by a corporation. I dont really understand the connection would we say you could steal from a corporation ( look at the sefer momon biysroel in the name of reb zalman nechamia goldberg and reb eleyashiv ) it appears to me that the teshova from reb asher weiss is a special halacha regarding ribbis.
    Hatzlacha Rabba

    Reply

Leave a Comment

Scroll to top