You Are Here: Home » Responsa Resource » Miscellaneous Halachot » Keeping 1 or 2 days of Yom Tov in Eretz Yisrael

Keeping 1 or 2 days of Yom Tov in Eretz Yisrael

Question:
I’m from chutz laaretz and spend 2 out of 3 of the Regalim in Israel (Sukkos and Shavuos). Do I keep 2 days yom tov or 1? Does it make a difference if I own a flat?

This is quite urgent as it affects the upcoming yom tov!

Many thanks

Answer:

You should keep 2 days of Yom Tov, as your status is that of a “ben chutz laaretz”.

The criteria for keeping one day of Yom Tov as a ben Eretz Yisrael, is not to own a flat but rather to reside in it. In our day and age there are many people who “live in 2 places”. This is someone who spends significant amount of time living here, not just on short visits.  For such a person, owing a flat, running a business and other such factors, add to his status as a resident of EY. However for one who only visits on the Regalim, as do many tourists, owning a flat will not change his status as a visitor. His home is more of a vacation home/holiday flat which does not give him status of a resident.

הרחבת הדברים:

הנה הידוע מה שנחלקו גדולי הפוסקים האם בני חו”ל המבקרים בארץ חייבים לשמור יו”ט שש”ג. בשו”ת אבקת רוכל סימן כ”ו העיד שבני חו”ל העולים לרגל שומרים שני יו”ט שני ש”ג ומתפללים בפרהסיא “ודבר זה נעשה מאז ומקדם בפני גדולי עולם ואין פוצה פה ומצפצף”. וכך כתבו גם החיד”א בברכי יוסף סימן תצ”ו, ובפאת השלחן הלכות ארץ ישראל פ”ב סעיף ט”ו. הרי לן פסקיהן ועדותן של גדולי ארץ ישראל הב”י החיד”א והפאה”ש ממזרח וממערב וכן נהגו מימות הראשונים.

אמנם מצינו בשלשה מקומות בדברי האחרונים שנקטו דבני חו”ל המבקרים בא”י אף שדעתם לחזור אין להם לנהוג אלא כבני א”י, ונציין דבריהם בקיצור. א: דעת היעב”ץ [שו”ת חלק א’ סי’ קס”ח], דאין זה תלוי בגברא כלל ולא כשאר המנהגים אלא בחו”ל תיקנו יו”ט שש”ג לכל ובא”י אין לנו אלא יו”ט אחד לכל. ב: החכם צבי [שו”ת חלק א’ סי’ קס”ז] כתב דכיון שאסור לבני א”י לנהוג שני יו”ט גם מי שבא לשם אין עליו לנהוג חומרת המקום שיצא משם. ג: ובשו”ת שאילת דוד [להגר”ד מקרלין קונטרס המנהגים עמוד 22 בהערה] דעתו דכיון דלעולם לא נהגו בא”י שני יו”ט ואף אם יחזור הדבר לקלקולו לא יעשו כן לא שייך לנהוג שני יו”ט בא”י. ובאמת יש בדברי אחרונים אלה טעם גדול בסברא, וכמה מגדולי האחרונים נקטו כן לעיקר.

אך מ”מ כבר נהגו מימות עולם דבני ארץ ישראל בחו”ל שדעתם לחזור נהגו כחומרת המקום שבאו לשם, ובני חו”ל בא”י נהגו כחומרת המקום שבאו משם. וכך העידו גדולי א”י לדורותיהם, הבית יוסף, החיד”א ופאת השולחן. ופשוט שכך ההלכה, ובפרט שכך מבואר בדברי רבותינו הראשונים הר”ח והראב”ן.

אמנם עדיין י”ל בני”ד, דע”כ לא שמענו אלא במי שמבקר בא”י, אבל מי שדר בארץ ישראל פשוט שדינו כבני ארץ ישראל. והשאלה הרובצת לפתחנו מיהו תושב ומיהו מבקר, ומה דין אלה שיש להם בתים בארץ ישראל והם גרים בבתיהם מקצת השנה. ומקור לפתרון שאלה זו יש בשו”ת מהרי”ט צהלון סימן נ”ב וז”ל “ועוד אני מסופק אם נשא אשה אחת בארץ ישראל ואשה אחת בחוצה לארץ וקובע דירתו לימים ימימה שנה עם אשה זו ושנה עם אשה האחרת וכיוצא בזה דבר קבוע היכי דיינינן ליה בענין המועדות וכעת אין בידי ספרי הפוסקים לחפש דין זה להיותי על אם הדרך לשכון כבוד בארצנו כאשר בתחלה בס”ד אמנם שכפי הנראה אם הדבר בקביעות שנה כאן ושנה כאן או אינה דבר קבוע אין לך אלא מקומו ושעתו ומועדי ה’ אשר באו לו עם אשה זו שבחוצה לארץ דיינינן ליה כאנשי חוצה לארץ ומועדי ה’ אשר יבואו לו עם אשה שבארץ ישראל דיינינן ליה כאנשי ארץ ישראל כיון שהדבר קבוע בלתי שינוי כך נראה לי”. הרי לן דיש מציאות שאדם דר דירת קבע בשתי ארצות, וכשהוא בארץ ישראל דינו ככל בני א”י, וכשהוא בחו”ל דינו כבני חו”ל.

ולכאורה אין זה במי שדר שנה בא”י ושנה בחו”ל בלבד, אלא ה”ה בפחות משנה כל שהוא יושב ישיבת קבע בא”י וכמבואר בלשון מהריט”צ למדייק היטב בלשונו. ומשו”כ נראה דיש להתבונן מהם המאפיינים הקובעים את מקום מגוריו של אדם ומהו אבן הבוחן בהבחנה שבין תושב ומבקר. ונראה לענ”ד דכל שיש לו בית משלו בא”י ואינו מתארח בבתי אחרים או בבית מלון יש בזה גדר של קביעות. ונראה עוד דכל שיש לו ילדים קטנים הלומדים בבתי חינוך וישנים בחו”ל לעולם כדר בחו”ל דמוכרח הוא לחיות רוב רובם של ימות השנה במקום חינוך ילדיו.

ולפני שנות דור מסתבר היה לומר דמקום עבודתו ופרנסתו של אדם אף הוא קובע מה מקום מגוריו, אך בזמנינו שמליוני בני אדם יש להם עסקים ומפעלים במדינות רחוקות ממקום מגוריהם, ואין ספור אנשים מתפרנסים מאתרים עסקיים שאין להם מקום כלל, שוב מסתבר שאין קשר בין עיקר מקום פרנסת האדם לקביעת מקום מגוריו אלא הכל לפי הענין והמקום והזמן.

ומשום כל זה נראה דכל שיש לאדם בית משלו בארץ ישראל וילדיו גדלו וכבר אינם ישנים בבית והוא שוהה בא”י מספר חודשים בשנה הוי ליה כדר בשני מקומות וכשהוא בא”י דינו כבן א”י, וכשהוא נמצא בחו”ל דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם אינו מבקר בארץ אלא לתקופות קצרות כדרך התיירים והמבקרים לעולם מסתבר דאף כשהוא בא”י נותנים עליו חומרי המקום שיצא משם. וכל זאת בצירוף דעת האחרונים הנ”ל הגדולים והעצומים שנקטו דבכל ענין אין לבן חו”ל לשמור שני יו”ט ש”ג בא”י.

Leave a Comment

Scroll to top