You Are Here: Home » Responsa Resource » The Jewish Calendar » St. Petersberg White Night Zmanim

St. Petersberg White Night Zmanim

Question:

1.During White Nights here in St. Petersburg we end Shabbat at midnight (2:00). This is also the time of alot ashahar. Accordingly, there is no opportunity to say a blessing on the candle and eat Seudat melawe malka. Question: Is it possible to rely on the opinion of rabbi Ovadiya Yoseph that alot ashahar is 72 dakot zmaniet before dawn, and accordingly there is a certain night after Chatzot for Bracha on the candle and melawe malka?
2.Can we finish fasts of 17 of Tamuz and the 9th of Av after tzet kahovim according Gaon (0:03 and 23:03)?

Answer:

1. Since it is already the beginning of the light of the new day and hence Alot Hashachar, the bracha on the candle for havdala should not be said. However since it is still a few hours before Netz Hachama [sunrise] one could be lenient to eat Melave Malka. In fact, with regards to Melave Malka one could be lenient and eat before Chatzos, as long as 72 minutes have passed since shkiya [even though with regards to Melacha one should be machmir until Chatzos].

2. With regards to ending Rabbinic Fasts, one could rely on the zman of Tzais Hakochavim according to Rabeinu Tam [according to the Pri Megadim that it is a set time in all places], waiting 72 minutes after shkiya.

מקורות וביאורים:

הנה, בשאלה איך להתנהג בזמני יום וליליה במקומות בצפון העולם שיש תקופות שאין בהם יום ולילה. לא מצינו בדברי חז”ל פשר דבר זה, וכנראה שלא התייחסו לשלאלה זו כיון שבימים ההם לא היו יישוב של יהודים במקומות אלו כלל. ורק בדברי האחרונים מצינו כמה מהלכים איך להתנהג במקומות אלו. ובאמת שיש לחלק שאלה זו לשתי מקומות בצפון העולם. למעלה מ66.56 מעלות בצפון העולם שנקרא “חוג הקוטב הצפוני” [arctic circle] רוב המקומות יש להם זמנים בקיף שאין שם שקיעת החמה כלל לתקופות מסויימות, אלא המשך של ימים ואפילו חדשים של אור היום ממש. ובמקומות אלו בזמנים אלו לכארוה לא מצינו ידינו ורגלינו איך לקבוע זמני היום, ויש כמה מהלכים איך להתנהג. בשו”ת מנחת אלעזר [חלק ד’ סימן מב’] דעתו שלעולם אנו משעובדים לכל הכללים של לילה ויום שהם נקבעים רק ע”י זריחת ושקיעת השמש. ולכן כל זמן שהשמש נשאר ברקיע ממשיך והולך אותו יום אפילו לכמה חדשים [ולפי”ז אם השקיעה האחרונה היתה בליל שבת יהיה שבת ארוך של כמה חדשים]. בשו”ת רב פעלים [חלק שני בסוד ישרים סימן ד’] דעתו שכל 24 שעות נחשב ליום אחד, ומחלקים אותו ל12 שעות יום ו12 שעות לילה, ועי’ כעין זה שמור וקציעה או”ח סימן שמ”ד. ועי’ בשו”ת מועידים וזמנים [חלק ב’ סימן קנ”ה הע’ א’] שדעתו שאף שאין במקומות אלו לילה, מ”מ אפשר לקבוע התחלת היום החדש, מזמן שהשמש במשום הכי נמוך ואז מתחיל לעלות, הוא התחלת היום החדש, עי”ש.

ואולם כל זה הוא במקומות בחוג הקוטב הצפוני, אבל במדינות צפוניות למטה מזה, יש זמנים שאכן אין בהם צאת הכוכבים ולילה ממש, ומ”מ יש בהם כל יום שקיעת החמה, ואחר כמה שעות נץ החמה, וכל “הלילה” נראה כעין מצב של בין השמשות. ונכלל בזה הוא נידון שאלתנו העיר פטרברג, וכן העיר אנקורג’ באלאסקא שהם בקרוב למעלמה ה60. ולגבי תפילות נראה פשוט שיש להתפלל תפילות הלילה בזמן מה אחר השקיעה, שהוא בכל אופן זמן הראוי לתפילת מעריב.

אלא שצריך עיון איך להתנהג בדברים שצריכים אנו בהם לקבוע זמן צאת הכוכבים, דהיינו לילה ממש. וכגון לדין צאת השבת, סוף תעניות, מצות קריאת שמע, וכדו’. והנה, מצינו בפסקי הסידור של השלחן ערוך של הרב בעל התניא בהלכות ספירת העומר שהתייחס לכעין זה. והוא קובע שם שבמקומות אלו בחצות הלילה שאז כבר מתחיל השמש לעלות ברקיע, כיון שאין חושך אז כבר מתחיל זמן עלות השחר, ולכן אחר זמן זה א”א לספור ספירת העומר בברכה דכבר נחשב ליום. וא”כ ודאי מזמן חצות שהוא יום החדש, הוא זמן סיום שבת וסוף היום לצומות. אלא שהגר”ז קבע רק שמאז הוא יום החדש, ולא ביאר מתי הוא זמן התחלת הלילה. דאחר שקיעת החמה הרקיע נשאר באותו מצב ואינו מחשיך כלל ללילה גמור.

ולכן מספק בדיני דאורייתא באמת יש להחמיר שעד שאנו יודעים בבירור שהוא יום החדש [עלות השחר שהוא מחצות] יש להחמיר שעוד לא הגיע לילה גמור. אבל נראה שכל זה לחומרא, דמעיקר הדין הלא דעת ר”ת שאחרי הילוך ד’ מיל משקיעת החמה הוא צאת הכוכבים, דהיינו לילה. ודעת מורנו הרב שליט”א שבמקום שאין צאת הכוכבים, הזמן החשוך ביותר הוא הוא הלילה של אותו זמן. וא”כ אחר 72 דקות משיקעה שהשמש ירד למצב נמוך, הוא זמן הלילה עד חצות. וידוע מה שנחלקו האחרונים בדעת ר”ת אם לילה הוא תמיד 72 דקות שוות אחר שקיעה או האם זמן זה משתנה לפי האופק [עי’ ביאור הלכה בסימן רס”א]. וכבר האריך בזה בשו”ת דבר אליהו [קלצקין] סימן סז’, וכן דעתו נוטה שאחר 72 דקות הוא כבר לילה לכל דבר, אלא שגם הוא הסתייג בסוף דבריו שבדיני דאורייתא יש להחמיר [עד חצות כנ”ל], אבל בדיני דרבנן יש להקל. ודעת מורנו הרב שדי לנו להקל בזה ולא להקל בזמן צאת הכוכבים לפי הגאונים, שהלא מ”מ יש לנו ספיקי טובא בשאלה זו שלא שערום אבותינו, והלא דעת הש”ע הוא כר”ת כידוע, ולכן אין להקל לפני זמן ר”ת של 72 דקות. ומזמן זה הוא לילה שכל דיני דרבנן, ולקיום מצות הלילה, כקריאת שמע, שא”א לעשות אחר עלות שהוא כבר יום הבא.

Comments (1)

    Leave a Comment

    Scroll to top