You Are Here: Home » Teshuvot of Maran HaRav » Making Sushi on Shabbos

Making Sushi on Shabbos

Question:

Is it permissible to make rolls of sushi on Shabbos [assuming I avoid the issue of Bishul]?

Answer:

Sushi should not be made on Shabbos, as this violates the prohibition of Boneh, one of the 39 melachos of Shabbos.

תשובת מורנו הרב

שאל כת”ר אם מותר לעשות “סושי” בשבת

אף שאין דעתי מוחלטת בענין זה לענ”ד יש להחמיר ולהמנע מכך, ואבאר טעמי

הנה לכאורה יש לדון בזה משום שלש מלאכות, בונה תופר ומכה בפטיש, ואתחיל במאי דסיימנא

א. בשבת (קמ”ה ע”ב) אמרו במשנה “כל שבא בחמין מערב שבת – שורין אותו בחמין בשבת. וכל שלא בא בחמין מערב שבת – מדיחין אותו בחמין בשבת. חוץ מן המליח הישן וקולייס האיספנין, שהדחתן זו היא גמר מלאכתן”

רוב הראשונים פירשו דהכונה משום מלאכת מבשל וכך מבואר בשו”ע (סי’ שי”ח ס”ד)

אך יש מן הפוסקים שפירשו דברי חז”ל כפשטות לשונם דאכן האיסור משום “גמר מלאכתן” דהיינו מכה בפטיש. עיין שם בלבוש (סעיף ד’) ובפמ”ג (שם א”א ס”ק ט”ז). ובמשנה ברורה (ביאוה”ל ד”ה והדחתן) נקט לעיקר דבמאכל אין מלאכת מכב”פ, וכמו שמצינו דאין עיבוד באוכלין ואין צביעה באוכלין וכך גם לגבי מלאכת מכב”פ, עי”ש

אמנם נראה פשוט דאף לדעת המחמירים אין זה אלא במה שלא היה ראוי לאכילה ומתקנו ומכשירו לאכילה דהו”ל כעין גמר מלאכה ויש בו מכב”פ, וכהא דקולייס האספנין שאינם ראויים לאכילה מחמת מלחן והשוטף מהם את המלח מתקנם ועושה אותם ראויים למאכל, משא”כ בסושי שכל חלקיו ומרכיביו ראויים למאכל לפני כן ואינו אלא מדבקן

ומשו”כ אין לחשוש למלאכת מכה בפטיש

ב. וגם משום תופר אין נראה להחמיר, דבאמת נראה עיקר דגם מלאכת תופר ליכא באוכלין וכמו שמצינו בעיבוד, בצובע ובכמה מלאכות

והנה כתב הבית יוסף (סימן תק”ט) דמותר לתפור עוף שמילואה בבשר ביו”ט דהוי צורך אוכל נפש. ובח”א (כלל פ”ז ס”ב) תמה דלא הותרה תפירה לצורך אוכ”נ. ובספר קהלת יעקב לבעל הנתיבות (סי’ תק”ט) כתב משום דאין תפירה באוכלין כיון שאינו מתקיים, עי”ש. ונראה דאין כונתו משום דהוי כתפירה שאינה מתקיימת שנחלקו בו הראשונים. אלא דכיון דאוכלין מעצם טבעם אינם מתקיימים אין בהם מהות מלאכת התפירה

ונראה עוד דבאמת אין כאן כל מהות תפירה דבאמת אין כאן חיבור ודיבוק של ממש אלא הלחות גורמת לדביקה מסויימת המתפרק בקל וכל כה”ג אין כאן אפילו תפירה שאינה מתקיימת

ומשו”כ נראה דגם משום תופר אין לחשוש

ג. אמנם מצד בונה אפשר דיש להחמיר, דהנה הקשה המגן אברהם (סימן ש”ח ס”ק י”ז) מה בין מגבן דחייב משום בונה כיון שהוא מדבק חלק עם חלק עד שיעשו גוף אחד כמ”ש הרמב”ם (פ”ז ה”ו משבת), לעיגולי דבילה שכתב הרמב”ם (פ”ח משבת ה”ו) שחייב משום מעמר כיון שהוא מדבק חלק אל חלק עד שיתקבצו גוף אחד, וכתב לחלק משום דבקשירת תאנים זל”ז אינו מקפיד אלא על הדיבוק ולא על הצורה משא”כ במגבן שמקפיד על הצורה ליישרו וליפותו, ומשו”כ יש בו משום בונה

וכך כתב בנשמת אדם (סימן צ”ג אות א’), עי”ש

ולכאורה נראה דה”ה בסושי, דלא תערובת בעלמא יש כאן אלא צורה מסויימת המושכת את העין, וכיון שיש קפידא על המראה היפה והמבנה יש בזה חשש בונה

כך נלענ”ד

ואף שאני לכשעצמי כתבתי במק”א (מנחת אשר שבת סימן ס”ג) את הנראה בעיני דאין כלל קושי ואין כלל דמיון בין המגבן שעושה דבר חדש דהיינו הגבינה, למדבק עיגולי דבילה דמעיקרא דבילה והשתא דבילה אלא שקבצן וקשרם ביחד ואין בזה מהות הבונה כלל אלא מהות הענין קיבוץ וחיבור וזה מלאכת מעמר

והדברים מפורשים בלשונו הזהב של הרמב”ם דלגבי מגבן כתב (הלכות שבת פרק ז’ הלכה ו’) “ואם גבנו ועשהו גבינה חייב משום בונה, שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד הרי זה דומה לבנין” ולגבי הקושר תאנים כתב (שם פרק ח’ הלכה ו’) “המקבץ דבילה ועשה ממנה עגול או שנקב תאנים והכניס החבל בהן עד שנתקבצו גוף אחד, הרי זה תולדת מעמר וחייב וכן כל כיוצא בזה”, והדברים פשוטים ומאירים. ולפי”ז אין הכרח במה שחילק המג”א

אך למעשה בטלה דעתי לדעת המג”א והח”א הנ”ל

ועוד דגם בסושי דומה הדבר קצת למגבן ואין כאן קיבוץ וחיבור בלבד אלא מאכל חדש ושם חדש

אך בכ”ז חוכך אני משום דאין כאן חיבור גמור, ורחוק לכאורה לומר דלגבי תפירה הוי אינו מתקיים ובכ”ז הוי בכלל בונה, אך מ”מ לכאורה דומה הדבר למגבן

ומשום כ”ז נראה דראוי להחמיר ולהמנע מעשיית סושי בשבת

Leave a Comment

Scroll to top