You Are Here: Home » Teshuvot of Maran HaRav » Tea Bag on Shabbos

Tea Bag on Shabbos

Question:

Does a tea bag [used in a kli shlishi] need to be removed from the cup with a spoon on Shabbos, to avoid issues of borrer? What about holding it over the cup to avoid dripping on the table, to allow drips to fall into the cup?

Answer:

The tea bag may be removed normally, and may be held to allow drips to fall back in to the cup.

תשובת מורנו הרב

שאל כבו’ אם יש חשש בורר במי שמוציא שקית תה מן הכוס ומחזיק את השקית זמן מועט מעל גבי הכוס כדי שהתה יטפטף לתוך הכוס ולא חוצה לה, ונטה להקל בזה כיון שאין כונתו לשם ניצול טיפות אלה אלא כל כונתו לא לטנף את השיש או את השלחן

א. צדק כבו’ בדבריו דכיון שאין לו כונה כלל לברור טיפות אלה מתוך האבקה שיש בשקית וכל כונתו רק שטיפות אלו לא יפלו על השיש או על השלחן, אין זה בורר כלל. דכאשר ברור לכו”ע שאין כאן כונה לברור וכו”ע ידעי שאין כל תיקון ותועלת בברירה זו, אין כאן מלאכה כלל

וק”ו הדברים מהמבואר בסימן שי”ט סעיף ט”ו דמותר לשים ביצה לתוך מסננת של חרדל כיון שאין החלמון נועד לאכילה אלא כדי ליפות המראה אין כאן ברירת אוכל מפסולת ומותר אף בכלי, אף שיש כונה בכ”ז לברור החלמון ונהנה מן החלמון ליפות המאכל, ומ”מ מותר כיון שאין בזה שימוש גמור

וק”ו בני”ד דטיפות אלה אין מהם שום הנאה ותועלת והם בטלים מאליהם וברור שאין האדם מכוין לברור כלל ואינו משהה את השקית ע”ג הכוס אלא עד שיכלה הטפטוף כדי שלא ללכלך את שלחנו וכל כה”ג אין זה בורר כלל

ב. ונראה עוד דעצם שקית התה אינה כלי ברירה כלל ומעולם לא נועדה לברירה, דכל התועלת שבשקיות התה אינה אלא לאפשר למים הרותחין לספוג לתוכם את הטעם והריח של עלי התה ואבקת התה שבשקית, וגם כשבוחשים את המים שבכוס כאשר שקית התה בכוס, אין כאן ברירה כלל, וכל כונת הבחישה להעביר יותר מים רותחים דרך השקית כדי שמים אלה יקלטו את ריח התה ואין כאן כל ענין ברירה, וממילא גם אין להגדיר את השקית ככלי ברירה כמו נפה וכברה

ולענ”ד אף אין זה דומה לקנון ותמחוי שיש בהם איסור דרבנן, דאף אלה כלי ברירה הם אלא דמ”מ חשיב בורר כלאח”י כיון דעיקר ברירה אינה אלא בנפה וכברה וכמ”ש במשנה ברורה (סימן שי”ט סק”ב), עי”ש. אבל שקית זו אינה מיועדת כלל לברירה וגם אין בוררין על ידה וכמבואר לעיל. וכיון שאין כאן כלי שוב מותר לברור אוכל מתוך פסולת ע”מ לשתות לאלתר

ג. ונראה עוד מקור וטעם להקל בזה , דהנה בשבת (ק”מ ע”א במשנה) “אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננו ע”ג מקום גבוה בשביל שירד המוץ, אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האבוס”. וברש”י שם “ואעפ”י שהמוץ נופל מאליו, כר’ שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר”

ולכאורה משמע מלשון רש”י דהוי דשא”מ ולא הוי פסי”ר, ומשו”כ מותר לעשות כן לשיטתנו דהלכה כר”ש דדשא”מ מותר. וכך משמע בדברי רש”י ברישא דמתניתין, שם איתא “אין שולין את הכרשינין ולא שפין אותן, אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה”

וכתב רש”י שם “אעפ”י דפעמים שהפסולת נופלת דרך נקבי הכברה ונמצא נתברר מאליו”. הרי לן דהוי דשא”מ ולא פסי”ר דרק לפעמים נופלת הפסולת דרך נקבי הכברה, ולכאורה ה”ה בסיפא דמתניתין

אך מלשון השו”ע בסימן שי”ט ס”ח “אבל נותנין לכברה אעפ”י שנופל הפסולת דרך נקבי הכברה” משמע דגם אם בודאי מתבררת הפסולת מותר, וכ”ה בלשון השו”ע בסימן שכ”ד סעיף א’ “אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס אעפ”י שהמוץ נופל מאליו מותר כיון שאינו מכוין”. משמע דהוי פסי”ר ואעפ”כ מותר

וכבר כתב הביאור הלכה שם בסימן שי”ט דאכן מדברי רש”י משמע דרק כשאין כאן פסי”ר מותר, אך לשון השו”ע לשון הר”ן הוא ומדבריהם מבואר דמותר אף בפסיק רישא. וכבר קדמו בלבושי שרד שם שכתב דאף בפסי”ר מותר

וכך כתב גם בנשמת אדם (כלל י”ח ס”ב) וכתב דאף דהוי פסי”ר מ”מ אין זה בכלל מלאכת מחשבת כיון שמדובר בפסולת מועטת ואין כל כונה ותועלת בברירתו

ונראה דה”ה בני”ד אף אם במציאות יש כאן ברירה מועטת, כיון שאין כאן כל תועלת וכל כונה בברירה זו, אין בזה איסור כלל

סו”ד לענ”ד אין כל חשש, לא בבחישה בכוס כאשר יש בתוכה שקית תה, וגם לא בהוצאת השקית והשהייתה כמה רגעים ע”ג הכוס עד שיגמור לטפטף

Leave a Comment

Scroll to top