You Are Here: Home » Responsa Resource » Shabbat » Cleaning up toys on Shabbos

Cleaning up toys on Shabbos

Question:
Can a person ask his children on Shabbos to clean up the toys on the floor. knowing they will sort the toys into separate containers ?

Answer:

If the toys are in fact mixed up to the point that “borer” is needed to separate them, a child should not be asked to clean them up in this way. Rather they could put all the toys together in a box, and sort them after Shabbos. If the toys are spread out and not touching this would not be borer.

If a game needs to be sorted out for immediate use, this would be permissible as well.

 

שאלה: ילדים שהשתמשו בכל מיני משחקים וצעצועים בליל שבת ועכשיו כולם מעורבים על הרצפה, האם מותר להחזירם למקומם, היינו כל משחק בקופסא המיוחד לו באופן שסוף סוף יהיו כולם מסודרים

תשובה: א) יש לדון האם יש כאן באמת תערובת ששייך עליו כלל מלאכת בורר. דאם חלקי התערובת (המשחקים) קטנים ומעורבים ממש בערימה אחת לכאורה יש לדון את זה כתערובת אע”פ שאין הדבר מוסכם דע’ או”ש (ח’–שבת–ה’) שהיקל ביותר בגדר תערובת דצריך חלקי התערובת להיות בלולים ממש ולכן סבר דבדרך כלל לא יהיה שייך בורר בתערובת כלים בעלמא כגון סכו”ם, בגדים, וה”ה בנידון דידן. וכן בערוה”ש (שי”ט–ט’) מיקל בגדר תערובת ע”ש. וכן נקט לדינא החזו”א שמותר לברור בכל אופן כלים מעורבים כגון סכו”ם [הובא באורחות רבנו, וע’ ספר הל’ שבת בשבת פרק ט’ הערה 70 ששמע כן מפי הגר”ח קניבסקי שליט”א] ולשיטתו ה”ה בנידון דידן. ואם קבלה נקבל ולדינא נראה דאי משום הא עלינו להחמיר כפשטות דברי הרמ”א שי”ט–ג’ “אע”פ שהחתיכות גדולות וכל אחת ניכרת בפני עצמה” ע”ש שהחמיר ע”פ התה”ד בחשש דאורייתא אע”פ שהוא באמת “מאד נגד סברת הלב” (לשון התה”ד ע”ש שהחמיר מכיון שאין לו ראיה ברורה מש”ס להקל

אבל בדרך כלל אין הדבר כן אלא אין הצעצועים קטנים כל כך ויש שהם גדולים ביותר, ועוד בדרך כלל אין המציאות שהם מעורבים ממש בערימה אחת אלא הם מפוזרים ומפורדים ברחב כל שטח החדר, ובכה”ג יש מקום לומר שאין זה תערובת לכ”ע, דע’ שביתת שבת (ב”ר כה’) דאף חומרת הרמ”א (תה”ד) נאמר רק כשחתיכת הדג “מעורבים ומונחים בלא סדר, והם מעכבים זה את זה שאינו יכול ליקח האחד עד שיסלק את חבירו מהקערה” ובניד”ד יש לעיין דמצד אחד הם מונחים בבלבול ובלי סדר אבל אינם מעכבים זה את זה כלל והרבה פעמים רובא דרובא מהם אינם אפי’ נוגעים בהשני כלל וכלל, אלא יושב קרוב לו, וצ”ע אם בכלל שייך תערובת בדברים שאינם נוגעים זה בזה (דמ”מ סוף סוף יש בלבול גדול של אי סדר מריבוי הצעצועים

ב) מה שמסדרים כל המשחקים במקום מיוחד ולא מניחים הכל בארון בערבוביא הוא כדי להקל למצוא כל א’ בפעם הבא (הילדים), וא”כ אם הוא בורר מאוחר בלילה מיד קודם שהולך לישון והוא לצורך שימוש הילדים שקמים מוקדם בבוקר לשחק באלו הדברים (כך היה המעשה שעל ידו נתעוררה שאלה זו) בכה”ג יש לדון בזה בתרתי: ע’ ספר שלחן שלמה סי’ שי”ט (ד’–ה’ בסימני הספר) בשם הגרשז”א דבורר שצריך לעשות עכשיו לצורך שימוש לאחר זמן כגון ליקח בגד עליון לטייל ולא צריך אותו עד כמה שעות מאוחר יותר נחשב בזה בורר לאחר זמן ואסור, אבל רק משום דהיה אפשר לו לברר אותו מקודם שבת אבל אם הוא דבר שא”א לעשות מקודם שבת כגון ליקח מהמקפיא [מתוך תערובת] מוקדם בבוקר לצורך הרבה זמן מאוחר שא”א לעשות מקודם שבת בזה נחשב בורר לאלתר ומותר, לפי”ז ה”ה הכא הלא א”א לעשות זאת קודם שבת דהם עשו התערובת בשבת עצמו, ועכשיו הוא בורר ברגע אחרון שיכול, דבבוקר הם קמים מוקדם ביותר שא”א לעשות באותו שעה, בכה”ג נחשב בורר לאלתר ומותר

ובאמת בלא”ה בסוף סעיף ג’ לשון המחבר הוא “כגון שבירר שחרית לאכול בין הערבים חייב” וע”ש במג”א ס”ק ו’ שבבורר ב’ מיני אוכלין יש קולא בשיעור לאלתר שכל שהוא לצורך סעודה הבא ולא סעודה א’ לחברתה (קודם סעודת שחרית לסעודת בין הערבים) נחשב לאלתר, וכן נקט הפרמ”ג בדעת המחבר וכן הוא סתימת הלבוש. (וע’ בגאון סעיף א’ וג’ שמיקל גם באוכל ופסולת) ויש לדון בנד”ד אם ברירה כזה נחשב לסעודה (שימוש) הבא וחשוב לאלתר. [וטעם זה לבד ודאי אינו מספיק דע’ ב”ה ס”ס ג’ דמחמיר בזה נגד המג”א משום חשש דאורייתא, ע”ש]

ג) ואף אם נימא דיש בזה בורר לשיעור “לאחר זמן” ולא לאלתר, עדיין יש בזה דעת הפרמ”ג משבצ”ז ס”ק ב’ דכשעושה “מיון” היינו ברירת ב’ מיני אוכל שרוצה בשניהם, זה תלוי במח’ רמב”ם ותוס’ אם מותר גם לאחר זמן, שלתוס’ אין זה בורר כלל, וע’ לעיל מש”כ בזה (בסעיף ג’) שפשטות הרמ”א הוא כדעת תוס’ (וע’ מ”ב וב”ה שחולק על הפרמ”ג)

ד) ג”כ שייך כאן דברי המהרש”ג (בשו”ת ח”א סי’ לז’, נד’, נז’) דכל תערובת דבורר רק “לזמן” היינו שדרכו להיות חוזר ומתערב אין בזה אסור בורר. (וע’ שש”כ פרק ג’ הערה קכז’ שהגרשז”א תמה עליו)

ה) קיי”ל ברמ”א שי”ט–ג’ דאין אסור בורר במין א’ אף גדולים מתוך קטנים, וא”כ אם היו כדורים וכדו’ גדולים וקטנים אין בזה בורר, ויש לדון האם בכלל “צעצועי ילדים” נחשבו כולם כמין א’ שלכולם תשמיש אחד, ואולי תלוי בדרגת דמיונם זה לזה, וצ”ע גדר הדברים

 

 

Leave a Comment

Scroll to top